כאן מקשיבים: אני היחידה ששומעת במשפחה של חירשים

[@אופירהחנטייב]

את ריגשת אותי מאוד. כמה נבונה ונעימה, רגישה ואיכותית. את מחדדת לכולנו כמה יש להודות על מה שמקבלים הרבה פעמים כמובן מאילו.

[@tehilla100]

התרגשתי ובכיתי. לא פשוט מה שהיא עברה בתור ילדה רגילה אז בתור ילדה יחידה ששומעת זה פי 1000 יותר מאתגר. הסרטון הזה רק מחזק את העובדה שצריך ללמוד שפת סימנים בבית הספר היסודי ואפילו בגן. לדעתי זו שפה חובה...

[@hodayaD]

אני ממש מעריכה אותך אני כבדת שמיעה ותמיד רציתי לדעת איך הסובבים מרגישים מעניין לשמוע את הצד השני את השראה❤ ואת משרה ביטחון❤

[@BeefJerkyyy]

איזה משפחה מקסימה כל כך מרגש לצפות❤️

[@mastikcat9900]

אמא ובת מקסימות ומיוחדות. אם אנחנו רוצים לראות את הטוב שבדבר אז הטוב הוא שזכיתן לקשר מדהים ומיוחד של אמא ובת - וזה לא מובן מאליו - החיבור העמוק הזה הוא של נשמה עם נשמה וזה הכי יפה שיש.

[@זמירהסרור-ל8ו]

איזו ילדה מיוחדת שאת..יש בך הכל...הכל..אני מאוהבת❤❤❤❤❤❤

[@אסתי-ז9ק]

בחורה מדהימה ורגישה אהבתי אותה ממש 🥰🥰

[@NeelLLumi-AnCatDubh]

אותי מענין לשמוע את הסיפור של ההורים, שהיו צריכים פתאום ללמוד לא רק עברית אלא גם את שפת הסימנים הישראלית. נשמע קשוח ממש

[@נועםאדר]

ויולטה את בחורה מדהימה ומלאת כוחות. עלי והצליחי ❤

[@מיכלקלפה-ת9נ]

וואו איזו בחורה מיוחדת! אופטימית וחזקה!

[@noamasaf2668]

בגלל הרבה מהסיפורים שלה חשוב מאוד לדעתי להביא מתורגמן לכל מקום נותן שירות חיוני (בית מרקחת/מרפאה, כל סניף של בנק, כאלה)

[@Liat-kobi]

הרבה בריאות איזה משפחה מקסימה וילדה לתפארת

[@batelmaman8306]

❤ רפואה שלמה בע"ה

[@dogsofisrael1234]

איזה יופי כל הכבוד לך ויולטה ❤ את מדהימה

[@OfraMatzovCohen]

ויולטה, את מקסימה, תודה שאת מהיאה מודעות לחרשות, עלי והצליחי, החיים הכשירו אותך להיות בקדמת הבמה!🙏🏻🪻🪻

[@איתיואזאנא]

מרגש מאוד. תודה על העלאת המודעות.

[@מרים-י1ג]

מדהימה ❤

[@אפרתס-ב5מ]

וואוווו כל כך התרגשתי עכשיו. לא שומעים מספיק סיפורים כאלו.... צריך להביא אנשים "שקופים" כאלו לקדמת הבמה והמודעות.

[@שפרהוגנר]

מהממת את מיוחדת המום בראות ושמחה ❤❤❤❤❤

[@שפרהוגנר]

מרגש ממש

[@AskTheSloth]

לא *שומעים* XDDDD

[@חיהקורנפלד]

מהממת את משהו ❤❤❤

[@rezilevydybouchy4420]

מרגשת ממש...❤

[@brachamussapour7828]

נפלאה בחורה חזקה מוכשרת אינטליגנציה רגשית גבוהה מאד הכתבות שלך נפלאות אוהבת ולומדת מכתבותיך❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

[@מעייןבלאטד]

מקסימות❤

[@AtheistD]

מדהימה 💙

[@eliranpinhasov5940]

מקסימה!💪

[@Emizoltak]

מהמם!!!

[@simchaitach3141]

מהממת מישמיים יש אותך שאת כן שומעת בישביל לתרגם לאמא ולהיות לה כבת שמבינה את אמא המצב. את באמת בחורה מדהימה ונבונה

[@spr481]

פרק מעניין מאוד. תודה על השיתוף.

[@batelperetz695]

מדהימה, טובת לב ויפה ❤ ריגשת מאוד.

[@LunatiCat87]

קשוח להתמודד עם ענייני מבוגרים כשאת ילדה.. אבל את אלופה ומדהימה! אצלנו זה הפוך, רק הבן הקטן שלי חירש אבל עם שתלי שבלול. שס''י מרתקת ואנחנו משתדלים לסמן לו כמה שאפשר.

[@na8400]

What a beautiful story! 😭💓 Orit, you guide the show with such insight, honesty and empathy 💞

[@boratab]

מרגש

[@luna0450]

כל הכבוד את כך חזקה גאה בך

[@shirareshef1827]

היא מהממתתת

[@צוריהוולהנדלר]

ממש מרגש❤ מדהימה

[@kindalost1]

איזה ילדה. איזה בגרות ואיזה אופי

[@חנהומאירטורונטו]

מיוחדת כל הכבוד לך על הכיבוד ההורים הגדול שאת עושה לאמא שלך לא מובן מאליו בכלל

[@Aym3887]

אמא ובת מקסימות

[@annak278]

ויולטה את מדהימה, צעירה אך מאוד בוגרת

[@ayalabenshahar]

חמודה מאוד ❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

[@yonakojokaro5208]

השאלות של אורית נבון המראיינת סתם שאלות קשות ומיותרות לפעמים עם כל הכבוד

[@spr481]

ממש לא מיותרות. והרי לשם כך האנשים האלה באים מרצונם לתוכנית. כדי לספר דברים לעומק.

[@יעל-ז8צ]

חבל על הזמן, איזו בת נהדרת הלוואי על כולם, ואיזו אמא מבינה ואיזו התמודדות. ויולטה במקום להגיד 'מרגיש לי', תגידי 'אני מרגישה ש..', את תראי שהמשפט יצא יותר אישי ונכון

[@ענבלל-מ7ס]

כל הכבוד לה. רק שתדעו שיש גם חרשים שמתגייסים לצבא, מתנדבים, ועושים בצבא תפקיד מאוד משמעותי

[@yonakojokaro5208]

גיבורה !!!! בשורות טובות!!!!

[@screamtoasigh9984]

למה אתם לא משתמשים בכתוביות היוטיוב אז אנחנו יכולים רואים כתוביות אוטומטיות כמו באנגלית? למה למה למה

[@JacobJacob-vb6br]

אני סבול מבעיות שמעיה ולפעמים אני ממש שמח אני לא שומע טוב לפעמים זה קשה אבל אני מעדיף לא להשאר במצב שלי שאני ערני לסביבה אבל כדי לשמוע משהו מדבר אז אני צריך להתרכז אז אני מעדיף להשאר ככה משאר לשמוע דברים שאני לא צריך לשמוע סקרנות זה מידה רעה

[@yonakojokaro5208]

לא עלינו בשורות טובות !!!!

[@מאורבלולו-ק8ר]

❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

[@שרהכהן-מ6ט]

מה ההבדל בין השירות הצבאי לבין החיים באזרחות? בצבא יש חבר'ה, אחר כך אנחנו לבד מול מציאות לא פשוטה. במה כדאי לעבוד? מה שווה ללמוד? האם פעם יהיה לנו כסף לדירה? כשמסתכלים קדימה, האופק לא נראה ורוד. ושום דבר לא מאיר מרחוק, אין רוח במפרשים, אין חשק להיכנס לכל הריצות. בשביל מה? כדי לגמור כמו דור ההורים עם הלשון בחוץ? לא מציאה גדולה. ואולי אפשר לחיות אחרת? להמשיך את הרוח שהייתה בינינו בצבא, לכל אורך הדרך. לחיות בערבות הדדית, בתמיכה הדדית, בחיבורים טובים, בהשלמה כשצריך. לדאוג לזה שלכולם יהיה את כל הדרוש כדי לחיות בכבוד, ומעבר לזה למצוא את הכיף שלנו בזה שאנחנו יחד, ובינינו זורם כוח טוב. מי קבע שהחיים באזרחות חייבים להיות בתחרות הרסנית? במרדף אחרי סמלי סטטוס, בצריכה אינסופית? מי החליט שלהיות עבדים מודרניים, זו התכלית? למה שלא נצא למלחמה בתפיסה הישנה הזו, הארכאית? למה שלא נפתח תפיסה שתהיה מותאמת למה שבאמת חשוב לנו בחיים? הרי העולם של היום הוא לא משהו, בלשון המעטה, ויש כבר צעירים שאומרים שלכזה סרט רע הם לא יביאו ילדים. נקודה. שינוי מהותי יוכל לבוא רק אם נבנה רוח חדשה. רוח של חיבור, שלא תיתן למשחקי האגו לשלוט במה שקורה בכל פינה. זו מלחמה משותפת של כולנו מול האגואיזם הצר שטמון באדם, זה שכל הזמן לוחש על אוזנו: "אתה מספר אחת, ולעזאזל כולם". כדי לנצח, אנחנו זקוקים לתקשורת חדשה, למדיה חדשה, לתרבות, לאומנות, לכל סוגי היצירה. בכל הכלים שעומדים לרשותנו נצטרך לעצב אווירה של "כולנו יחד, כולנו משפחה". החיבור יביא לנו שכל חדש, ראייה חדשה. מתוכו נוכל למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם הבעיות שהיום נראות בלתי פתירות. הסטרס, הדיכאון, הייאוש ושאר רעות חולות - כל אלה יעברו מהעולם ככל שנתקרב בלב פתוח, בלב חם, כולם לכולם. במבט רחב, לא לחינם העולם נעשה מקושר כל כך והתלות כה גבוהה, זוהי דרכו של הטבע לאותת שהוא רואה אותנו כמו אחד. ככל שנתקדם בהעמקת הקשר בינינו, ויש פה חכמת חיבור שלמה שנצטרך ללמוד וליישם, נגלה שנפתחת בפנינו דרגת קיום חדשה. שאנחנו פורצים לשלב האבולוציוני הבא של מין האדם. בדרגה הבאה הרגשת החיים והחיות תהיה רבת-עוצמה. התענוג וההנאה, הסיפוק והמשמעות העמוקה, כולם יהיו מושגים רק מתוך התקשרות אינטגרלית בין אדם לאדם. אף אחד לא יוכל להגיע לזה לבד. עולמות שלמים נגלה ברשת הקשר שנבנה בינינו, וזה יהיה כמו מסע קסום שאף פעם לא נגמר. כל רגע הרפתקה, כל רגע חוויה, כל רגע גילוי והפתעה טובה. אז יאללה מהפכה. מביאים את הרוח של החבר'ה מהצבא, לכל החיים שלנו במדינה.

[@TF1234567FOGEL]

למה אחותה לא קיבלה מתרגמת מהבית חולים בזמן הלידה??!! איזה חוסר נגישות!!!!

[@אוראלזר-ע2ת]

וואלה נכון!!!!!!!!!!!

[@אוראלזר-ע2ת]

מזכיר לי את החוכמה - של החכמולוגים האלו - שאתה שואל אותם:" רגע - אז אתם שומעים?" - והם עונים לך ככה - בהתחכמות כזאת:" מלידה" - חחחחחחחחחחחחח..

[@lenivyivarenik]

לא הבנתי למה לי יכולה לפרוק למשפחה שלה את מה שקורה לה בצבא.

[@lenivyivarenik]

אני בחיים לא הייתי בוכה כך שישמעו , לא בגיל שמונה זה בטוח. זה הכי מביך.

[@אוראלזר-ע2ת]

רק אני לא הבנתי - איך היא למדה לדבר - כשכל בני משפחתה - הם חירשים?

[@rotem_biton.250]

היא אמרה בעצמה שזה כי היא היחידה במשפחה שלה שכן שומעת

[@אוראלזר-ע2ת]

@@rotem_biton.250 אבל לא היו צריכים לדבר איתה - כדי שהיא תילמד לדבר? הרי דיבור - לא מתפתח מעצמו!

[@rachel-dd]

סביר להניח שהיתה לה קלינאית תקשורת או משהו כזה כשהיא היתה קטנה. וגם השכנים והחברים יכולים לדבר אז הם דיברו איתה.

[@אוראלזר-ע2ת]

@@rachel-dd וואלה - יש מצב!!!!!!!!!!!!

[@mikish99]

חיה בין 2 עולמות מתחילה ללמוד לדבר מגן, שכנים, אנשים מהסביבה ובבית שפת הסימנים.

[@dekelpolak4190]

כשפוגעים בנו, זה כואב נורא. מתי יש מקום לסליחה? מהי בכלל סליחה? איזה שדרוג אפשר לעשות לטבע הפנימי שלך, כך שאיש לא יוכל לפגוע בך? הטבע של האדם הוא רצון ליהנות, רצון למלא את עצמו בכל מיני דברים שנראים לו טוב. אנו רוצים ליהנות בעיקר מאוכל, ממין, ממשפחה, מכסף, מכבוד, משליטה ומידע, מכל מיני דברים, בשילובים כאלה ואחרים. כל הזמן אנחנו עובדים כדי למלא את הרצונות שלנו, ועושים חשבון כמה כוחות כדאי להשקיע במשהו מסוים בהתאם להנאה הצפויה. לצורך המחשה, נגיד שאנחנו רוצים לקנות איזו חליפה יפה לקראת אירוע חגיגי במיוחד. השקענו את הסכום הגבוה שהיא עלתה, שווה ערך לכמעט שבוע עבודה, ובהתרגשות רבה קנינו אותה. מגיע היום המיוחל, אנחנו לובשים את החליפה החדשה, מסתובבים בין כולם עם חיוך מאוזן לאוזן. אנשים אומרים: 'וואו, איזו חליפה מדהימה'. החזה מתנפח מגאווה. ופתאום, מישהו זורק איזו יציאה מול כולם, 'וואלה מה נהיה איתך, איזו חליפה מוזרה לבשת? מה זה, פורים היום?'. ומאותו אותו רגע, המציאות השתנתה. כולם מצחקקים, ואנחנו מתמלאים בושה. בהמשך הערב, שוב אנחנו נתקלים באותו אדם, והוא אומר לנו בשקט: 'סליחה אם קודם אמרתי משהו לא במקום'. מיד אנחנו מגיבים בביטול: 'מה פתאום, שטויות, הכול בסדר, מה קרה לך...'. האם בבקשת סליחה כזו יש בכדי לפצות על הפגיעה שנוצרה? ודאי שלא. לכן אנחנו לא מקבלים אותה. סליחה של ממש הייתה צריכה להיות כזו שתפצה אותי על הסכום הגדול שהשקעתי בקניית החליפה, על כל הציפיות שהיו לי לקבל מחמאות, כבוד והערכה, תקוות שהתחלפו בזלזול, לעג ובושה. על כל הדברים שהצטברו אצלי, דרוש לי פיצוי הולם. הפיצוי יכול להגיע דרך נקמה, כמו שבדרך כלל קורה, או לחילופין דרך זה שאותו אדם יגיע אליי עם התנצלות מעומק הלב, ישכנע אותי בכך שהוא מבין כמה נזק הוא גרם לי, איזה עלבון נורא, יאמר שרע לו מזה כל כך עד שהוא רוצה להוסיף להתנצלותו גם צ'ק שמן, משהו שיכסה קנייה של עשר חליפות אחרות, לצורך הדוגמה. במקרה כזה, אם ארגיש שהתנצלותו היא אכן כנה וגם הצ'ק ייראה לי מספיק מכובד, או אז אהיה מוכן לסלוח, למחוק את המקרה כאילו לא היה. באופן עקרוני, כגודל המכה כך גודל הפיצוי שיוכל לכסות אותה. סליחה, נקמה, פגיעה, עלבון, השקעה, כל אלה הם דברים שנמדדים ביחס לרצון האגואיסטי שלי ליהנות. בלבד. כאשר האגו עדיין מרגיש פגוע ודורש נקמה, זה אומר שמקום הפגיעה לא התמלא בפיצוי מספק. הבור שנפער בתוך הלב עדיין פתוח, ולכן איננו יכולים באמת לסלוח. עד כאן ניתחנו תופעות שכולנו מכירים, ועתה נתקדם. מתישהו, באמצע החיים, יכולה לבצבץ באדם הרגשה שכל סגנון ההתנהלות הזה של פגיעות ונקמות, של מרדפים אחרי הנאות שבסוף תמיד חומקות, של תקוות לכבוד ואכזבות, מאבקים על שליטה ומלחמות - מתיש אותו. הורס לו את הבריאות, את מערכות היחסים, את כל החיים. 'מה אני מרוויח מכל זה', הוא מתחיל לשאול את עצמו, 'בשביל זה כדאי לחיות? זה הייעוד שלי, זה כל מה שיש לי לעשות?'. התעוררות השאלות הפנימיות הללו מביאה את האדם אל שיטה להתפתחות פנימית, שיטה להתעלות מעל מגבלות הטבע האגואיסטי. השיטה הזו מלמדת שהמטרה הגדולה של קיומנו עלי אדמות, היא לגלות את כוח הטבע הכללי. תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה, ומגלים אותו על ידי רכישת תכונה דומה. הגילוי הזה מוגדר כרוחני, כי הוא מעלה את האדם לדרגת קיום עליונה, נצחית ושלמה. איך זה קורה? בגדול, על ידי פיתוח קשרי אהבה במסגרת קבוצתית קטנה שמשמשת לנו כמעבדה, אנחנו משלימים זה את זה בצורה שאליה אף אחד לא יוכל להגיע לבדו. לומדים להתחבר זה לזה בהרמוניה, כמו איברים שונים בגוף אחד. פגיעה, פיצוי, נקמה, סליחה, כל המשחקים האלה מאבדים מחשיבותם כי אנחנו מבינים שהמאבק שלנו הוא לא האחד בשני, אלא כולנו יחד מול הטבע האגואיסטי. בתהליך ההתפתחות המשותף, אם אני קולט שפגעתי במישהו, אני ניגש אליו ישירות ומבקש להשלים את שקלקלתי מולו. להתקרב אליו, להתחבר איתו, לעשות הכול כדי שבינינו ישרה שוב כוח האהבה. ואם מישהו פגע בי, אני מזכיר לעצמי שזה לא הוא אשם, אלא האגו, ומשתדל לעזור לו להתעלות ממנו. בדרך זו, אנחנו מתקרבים בהדרגה למצב שהעולם שלנו הופך למקום שכיף לחיות בו. עם הדדיות, תמיכה וביטחון, עם כוח עליון. נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן

[@michaellavrov660]

זה רק אני או שיש לה קצת מבטא צרפתי?

[@שרהכהן-מ6ט]

השבוע אנחנו חוגגים את איחוד ירושלים, עיר הבירה של העולם, עיר שלם, עיר שלום. יותר מהכול אנחנו צריכים לגעת במילים היפות האלה הקשורות בה ולהרגיש אותן מבפנים. לחיות אותן. ירושלים היא עיר מיוחדת, שבעצמה לא נמצאת עכשיו בדרגה הרוחנית שהיא קרויה על שמה, וגם אנחנו לא מתייחסים אליה ככזו. בינתיים היא מין סמל עבורנו, משחק קטן, אבל לעתיד לבוא, אם נעלה את עצמנו כאומה לדרגה המותאמת למושג ירושלים, אז נרגיש שזו לא העיר עצמה, המקום הבנוי אבן בהרי יהודה, אלא סמל השלמות, מרכז האחדות והרוח של העולם. לבנות את העיר זו לא בעיה גם אם נדרשת לכך עבודת כפיים ויגיעה. המשימה הגדולה היא להיבנות. לבנות את האדם שידע מהי עיר שלמה, איזו היא יראה שלמה. עבודה גדולה מונחת לפנינו. מאז חזרנו לארץ ישראל ולירושלים הבירה, אנחנו חיים כאן בלי להיות מודעים למהות המקום בו אנחנו נמצאים ומה נדרש מאיתנו כלפיו. זו בעיה. כל המתחים והטרור שמשתוללים בעיר, כולם נובעים מחוסר עבודה שלנו היהודים, שלא מוכנים לקרב את עצמנו לאחדות ושלום בינינו, למושג ירושלים הרוחנית, הקדושה. יש לנו הכנה רבה לעשות כדי לזכות בעיר הזאת. להיות מוכנים לחיבור הלבבות, להתחדשות הקשרים בינינו, מתוך לימוד והבנה מי אנחנו עם ישראל. ההכנה הזו לחיבור בינינו תכוון אותנו לחגיגה האמיתית של ירושלים וארץ ישראל כולה.

[@shaygal9094]

מרגש, אבל למה את מתראיינת על מדים

[@silviashefa4097]

מה ההבדל בין השירות הצבאי לבין החיים באזרחות? בצבא יש חבר'ה, אחר כך אנחנו לבד מול מציאות לא פשוטה. במה כדאי לעבוד? מה שווה ללמוד? האם פעם יהיה לנו כסף לדירה? כשמסתכלים קדימה, האופק לא נראה ורוד. ושום דבר לא מאיר מרחוק, אין רוח במפרשים, אין חשק להיכנס לכל הריצות. בשביל מה? כדי לגמור כמו דור ההורים עם הלשון בחוץ? לא מציאה גדולה. ואולי אפשר לחיות אחרת? להמשיך את הרוח שהייתה בינינו בצבא, לכל אורך הדרך. לחיות בערבות הדדית, בתמיכה הדדית, בחיבורים טובים, בהשלמה כשצריך. לדאוג לזה שלכולם יהיה את כל הדרוש כדי לחיות בכבוד, ומעבר לזה למצוא את הכיף שלנו בזה שאנחנו יחד, ובינינו זורם כוח טוב. מי קבע שהחיים באזרחות חייבים להיות בתחרות הרסנית? במרדף אחרי סמלי סטטוס, בצריכה אינסופית? מי החליט שלהיות עבדים מודרניים, זו התכלית? למה שלא נצא למלחמה בתפיסה הישנה הזו, הארכאית? למה שלא נפתח תפיסה שתהיה מותאמת למה שבאמת חשוב לנו בחיים? הרי העולם של היום הוא לא משהו, בלשון המעטה, ויש כבר צעירים שאומרים שלכזה סרט רע הם לא יביאו ילדים. נקודה. שינוי מהותי יוכל לבוא רק אם נבנה רוח חדשה. רוח של חיבור, שלא תיתן למשחקי האגו לשלוט במה שקורה בכל פינה. זו מלחמה משותפת של כולנו מול האגואיזם הצר שטמון באדם, זה שכל הזמן לוחש על אוזנו: "אתה מספר אחת, ולעזאזל כולם". כדי לנצח, אנחנו זקוקים לתקשורת חדשה, למדיה חדשה, לתרבות, לאומנות, לכל סוגי היצירה. בכל הכלים שעומדים לרשותנו נצטרך לעצב אווירה של "כולנו יחד, כולנו משפחה". החיבור יביא לנו שכל חדש, ראייה חדשה. מתוכו נוכל למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם הבעיות שהיום נראות בלתי פתירות. הסטרס, הדיכאון, הייאוש ושאר רעות חולות - כל אלה יעברו מהעולם ככל שנתקרב בלב פתוח, בלב חם, כולם לכולם. במבט רחב, לא לחינם העולם נעשה מקושר כל כך והתלות כה גבוהה, זוהי דרכו של הטבע לאותת שהוא רואה אותנו כמו אחד. ככל שנתקדם בהעמקת הקשר בינינו, ויש פה חכמת חיבור שלמה שנצטרך ללמוד וליישם, נגלה שנפתחת בפנינו דרגת קיום חדשה. שאנחנו פורצים לשלב האבולוציוני הבא של מין האדם. בדרגה הבאה הרגשת החיים והחיות תהיה רבת-עוצמה. התענוג וההנאה, הסיפוק והמשמעות העמוקה, כולם יהיו מושגים רק מתוך התקשרות אינטגרלית בין אדם לאדם. אף אחד לא יוכל להגיע לזה לבד. עולמות שלמים נגלה ברשת הקשר שנבנה בינינו, וזה יהיה כמו מסע קסום שאף פעם לא נגמר. כל רגע הרפתקה, כל רגע חוויה, כל רגע גילוי והפתעה טובה. אז יאללה מהפכה. מביאים את הרוח של החבר'ה מהצבא, לכל החיים שלנו במדינה.