להתמודד עם הקושי בקלות | מאמרי הרב"ש תשמ"ח | מאמר ט שיעור 02 | הרב אהרן לוי

[@מאוראילוז-נ6ר]

תודה רבה לכבוד הרב שיעורים מרתקים

[@stavhen7753]

דברים המתיישבים יפה על הלב.. תודה לכבוד הרב!❤

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@משיחבדרך]

אחד השיעורים הכי חשובים של הרב ובפרט לדור הזה תודה!

[@Rabbiaharonlevy]

@@משיחבדרך בשמחה

[@NirHason]

30:36 תודה רבה לרב על השיעור! התמיהה שהרב מציג כאן לא תורצה לי בראש. אז בגלל שהיצר מתגדל מתוכו, אז כן הגיוני לומר שלרבא היה יצר הרע לעריות גדול משל נער? עדיין קשה לי. אשמח אם הרב יוכל להרחיב קצת כדי ליישב דעתי בנושא.

[@NirHason]

מחילה מהרב, אני ממש אשמח אם הרב יוכל להשיב לי @Rabbiaharonlevy

[@lone_wolf1000]

סיכום: מי שמקיים מצוות לתועלת עצמית נחשב לרשע, גם אם הוא מקיים מצוות. צדיקים עובדים את ה' מתוך אהבה, בעוד רשעים פועלים מתוך רצון לקבל. משמעות לחיים היא דבר הכרחי; מי שאין לו משמעות מרגיש ריקנות, גם אם יש לו הרבה בחומר. שאלת הרשע: מה העבודה הזאת לכם? השאלה מתעוררת כשאדם רוצה לעבוד לתועלת השם. בשביל מה אתם מתאמצים? הרשע עובד על מנת לקבל פרס. ולכן הוא שואל מדוע האדם עובד שלא על מנת לקבל פרס? זו הסיבה שרבות רעות לצדיק, אם רע לו מאוד, סימן שרוצה להגיע ללשמה. בכל פעם שהצדיק רוצה להגיע ללשמה, הרשע שבתוכו, הרצון לקבל על מנת לקבל שואל את השאלה הזאת. הרגלים: יש אנשים מקיימים מצוות מתוך הרגל ולא מתוך אמונה בשכר. שינוי הרגלים קשה, וההתרגלות מביאה לעיתים לרווח מסוים. צרו של אדם מתגבר עליו כל יום, אך יש גם אפשרות לגבור עליו. יום מייצג את האור, את הגילוי, בכל פעם שיש אור רוחני היצר מתגבר. היצר הרע לא נמצא מחוץ לאדם, אלא מתפתח יחד עם מעשיו. ככל שהאדם מתקרב לטוב, היצר הרע מתגבר כדי לשמור על האיזון. הישגים רוחניים לא מסיימים את המאבק, אלא מחייבים התמודדות מתמדת עם היצר. היצר הרע מתגבר כדי להעניק לאדם את נקודת הבחירה, המאפשרת לו להכריע בין טוב לרע. אדם יכול להיכשל בעריות גם אם הוא צדיק, לכן חשוב לשמור על צניעות וסייגים. ולכן חזל אמרו אין אפוטרופוס לעריות.

[@Elazarko]

אני לא מבין. לאחד שמקיים מצוות שלא לשמה נקרא שמתרחק מהשם? לא נשמע לי הגיוני. לא לשמה מתרחק? מספיק יש כאלה שבכלל לא עושים מצוות מה הם נקראים? ובכל אופן, מתוך שלא לשמע בא לשמה. אז בעצם כן מתקרב לא?

[@א.כ-ג1ש]

כל שימוש ברצון לקבל בשביל עצמך מרחיק אותך מהבורא בין אם זה קיום מצוות שלא לשמה ובין אם זה רדיפה אחר תאוות ההבדל הוא שכאשר האדם עובד שלא לשמה אבל יש בו רצון להגיע ללשמה מסייעין בידו להגיע ללשמה .

[@מתןאוקנין]

זה למעשה היסוד שהרב מדבר עליו לאורך כל הסדרה, זה מתחיל בזה שכל עבודה שהיא לא לשמה היא גילוי של הרצון לקבל, הרצון לקבל הוא התרחקות מהשם מכיוון שהשם הוא טוב ומטיב ודרכו להשפיע ולכן ברגע שמשתמשים ברצון לקבל (לעבוד את ה׳ לא לשמה) אז מדגישים את הפך הצורה מהבורא שדרכו להשפיע. למרות זאת, אין יכולת להגיע ישר לעבודת ה׳ לשמה, חייב קודם כל לסיים את המדרגות של עבודת ה׳ שלא לשמה, שזו עבודה בפני עצמה שלוקחת המון זמן, כי כדי להגיע למלוא מיצוי עבודת ה׳ שלא לשמה זה אומר שמנצלים כל רגע כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות כי ברגע שאדם מבין את גודל השכר שטמון בקיום המצוות היצר הרע (הרצון לקבל - עבודת ה׳ שלא לשמה) הוא זה שידחוף אותך בעצמו לקיים את המצוות כמוצא שלל רב. לכן ככל שאדם מתקדם בשלא לשמה הוא כביכול מתרחק מה׳ אבל אם בזמן שהוא עובד לא לשמה הוא מודע לזה ומכוון שבאמת של הדברים הוא רוצה בסוף התהליך להגיע ללשמה, אז למעשה הוא נמצא אמנם בעבודת ה׳ שלא לשמה אבל בדרגע אחרת, כי הוא מתקרב למטרה האמיתית של עבודת ה׳ לשמה והדבקות בבורא.