אתה מסביר ממש טוב . אולי תעשה פרויקט של מענה על שאלות המבחן של הרישוי חשמלאים
@moshecohen5572 Жыл бұрын
תודה רבה דוד אבל אני עובד על פרויקט אחר כרגע
@davidcohen3158 Жыл бұрын
תודה רבה אתה מס' 1.
@eugeneeugene3313 Жыл бұрын
הי יוסיץ אתה מרצה מצוין. כל הכבוד על היוזמה. לגופו של עיניין, אני חושב שאתה קצת טועה בניתוח כי אתה לא מסתכל על בעיות נוספות ונותן משקל גדול מידי לבעיית השדה המגנטי. למשל, אתה מציע להגדיל התנגדות בין אפס ל הארקת יסוד כך שזרם ברובו יחזור דרך PEN ולא דרך האדמה. אבל תמיד כדאי לזכור שיש צד שני של המטבע: אם ברק פוגע בבניין (צרכן), אתה מקשה על האנגרגיה לזרום אל האדמה ומסכן את המערכות ואנשים בבניין. אפשר לשים נגד בין פס האפסים לפה"פ אבל זה עדיין מסוכן. גם נגד חייב להיות בהספק גדול כדי לעמוד במכה של הברק. גם בזמן של ניתוק אפס, עדיף שיהיה חיבור של אפס להארקת יסוד עם כמה שפחות התנגדות יחסית לנקודת הארקה של השיטה. עדיף שיהיו שדות מגנטיים (יש הרבה רעש סביב זה, אבל זה לא ממש מסוכן ברוב המקרים), מאשר 400 וולט (או מטח שמשעותית גדול מ230 וולט) בשקעים.
@moshecohen5572 Жыл бұрын
מציע שתראה שוב את הסרטון, לא דיברתי על הגדלת התנגדות כלל
@hosheamichaeladler400611 ай бұрын
אם אין בידוד של צנרת המים , עדיין אפשר לקבל זרמים תועים בגלל תקלות כמו ניתוק מוליך פן
@zvikaanosh3337 Жыл бұрын
אשמח ללמוד עם איזה מכשיר מודדים את הקרינה של הזרמים הטועים?
@moshecohen5572 Жыл бұрын
תודה לכולם. מדידת קרינה מתשתיות חשמל נעשית עי ציוד המיועד ל ELF