פרופ' אראל גרנות על מהפכת הביטקוֹין (ו') - ההבדל בין ביטקוין לכסף שנוצר על ידי הבנקים או הריבון

[@urimilsh]

עזרו לי בבקשה להפעיל את ערוץ העומק הביטחוני והעצמאי הזה. העבירו בבקשה את תרומתכם בפטריון ו/או ברכישת ספריי ממני. להלן הקישורים: www.patreon.com/MilsteinUri?fan_landing=true urimilsh.ravpage.co.il

[@romanroman7101]

הבעיה היקרית היא ביחסים בין אנשים, שכל אחד דואג רק על עצמו ולא מבין עד כמה אנחנו תלויים אחד מהשני ...

[@shaysnow320]

פרופסור אראל גרנות: אחד מגאוני הדור של ימינו. איש נדיר וחבר יקר. זכות להכיר אותו! 3>

[@BBB-kz3qw]

פשוט מדהים תודה רבה ❤

[@daniell.staetsky3110]

תוכן מצוין. הנגשה מצויינת. תודה לאורי מילשטין ולמרצים. תשמיכו.

[@גלעד-נ9ד]

א. תודה רבה על ההרצאות ב. אשמח אם תראיין את הפרופסור בנושא המחקר שלו

[@VENUS-PROJECT]

יש בנק אחד כיס אחד רוטשילד וברוכים

[@JonathanBotach]

כדאי גם להזכיר שתחילת הבנקאות, למעשה ראשית האמון בכסף שלא החזקת ביד, התחיל עם מסדר הטמפלרים, במאה ה-12, שהבטיחו את כספם של עולי הרגל הנוצרים בדרכם מאירופה ל... ירושלים.

[@Odedf4]

אכן עובדה היסטורית נכונה.

[@nirbloch4241]

תוכן מעניין. תלמד קצת ביזנס יא מילשטיין. יפה מאוד

[@JonathanBotach]

מאד מעניין תודה רבה לדוקטור מילשטיין. האנלוגיה של אני עפרון מעניינת, אבל לא ברור לי למה פרופסור גרנות לא מפנה למקור של הרעיון, בספרו המונומנטלי של אדם סמית, 1776, The wealth of Nations

[@Odedf4]

המקור לרעיון "אני עיפרון" אינו בספרו של אדם סמית The Wealth of Nations (1776), אלא במאמרו של לאונרד ריד (Leonard E. Read), שפורסם בשנת 1958 תחת הכותרת "I, Pencil". כפי שנאמר בסרטון - במאמרו, ריד מתאר את סיפורו של עיפרון פשוט ומראה כיצד ייצורו מתאפשר בזכות שיתוף פעולה בלתי מודע של אלפי אנשים ברחבי העולם, כל אחד תורם חלק קטן מבלי שיהיה לו ידע מלא על התהליך הכולל. זו דוגמה קלאסית ל"אסטרטגיית יד הנעלמה" של שוק חופשי, אך אין זו הדוגמה שסמית עצמו נתן. ב"עושר העמים", סמית מדבר על רעיון היד הנעלמה בהקשר של שווקים חופשיים, כשהוא מציין כיצד אנשים, בעודם רודפים אחר האינטרסים האישיים שלהם, תורמים בסופו של דבר לרווחת החברה כולה. לדוגמה, הוא מדבר על פעולות של סוחר או יצרן, אך לא נותן דוגמה קונקרטית כמו העיפרון של ריד. למעשה, רעיונותיו של ריד נבנים על יסודות שהניח סמית, אך הם מרחיבים וממחישים את הרעיון בדרכים שלא הופיעו בטקסט המקורי של סמית. הדוגמה של ריד ממחישה את התהליך בצורה חזותית וברורה יותר, ומיועדת להבהיר את מורכבות שיתוף הפעולה בשוק החופשי גם עבור מי שאינו בקיא בתיאוריה הכלכלית. לכן, אמנם ניתן לומר שיש השראה רעיונית מסמית, אך חשוב לדייק שהרעיון והמטאפורה המפורשת של "אני עיפרון" מקורם בריד ולא בסמית.

[@daniell.staetsky3110]

הסבר יפה מאוד

[@VENUS-PROJECT]

בפרויקט ונוס בינה מלאכותית תעבוד רק לשמור על מכונות רובוטיות שיתפקד כמו שעון להיצור חומרים ללא מותגים כול מוצר אחד הכי טוב

[@VENUS-PROJECT]

QR cod , יהיה ככלי לבנות ניירורשת לעקוב לשלוט , צילמת נתפסת..

[@VENUS-PROJECT]

טראמפ יותר מדי גאוותן , הוא עוד ישלם לטרור שלא יעשו פיגועים, אין פתרונות

[@danielschneider1124]

זה נראה כאילו פרופ' גרנות חי ופועל בעולם האידאות של אפלטון ולא בדיוק מבדיל בינו לבין עולם הגשמי.

[@Odedf4]

האינטלקט השמיימי של פרופ' גרנות הוא אכן מושא לקנאה בעיני הרבה בני אנוש.

[@oritwolf77]

אבל המדינה פועלת כמו מדינות אחרות לייצר מטבע דיגיטלי מרכזי בשליטת המדינה

[@Odedf4]

וסיכויי ההצלחה שלו הוא כמו סיכויי ההצלחה של אינטרנט מרכזי בשליטת המדינה שיחליף את האינטרנט המבוזר-גלובאלי הנהדר שיש לנו כיום.

[@oritwolf77]

@Odedf4 זה מה שמנסים, התשתית מוכנה זה רק עניין של זמן