פרופ' אראל גרנות על מהפכת הביטקוֹין (ה) - הביטקוין הוא הנכס השביעי בגודלו בעולם. תשובות לפרופ' מואב

Рет қаралды 2,555

ד"ר אורי מילשטיין

Күн бұрын

Пікірлер: 84

@user-pr4hz5eg3n 4 күн бұрын

פרופ' גרנות כהרגלו אינו מדייק, ישנו נכס אחד שערכו תמיד עולה - הערוץ של אורי כמובן.

@Odedf4 4 күн бұрын

כהרגלנו, נוציא תיקון - אכן יש חריג אחד :)

@דראילוןוולף-הכיווןהכלכלי 6 күн бұрын

שיחה משותפת עם פרופ' עומר מואב יכולה לתת עניין וערך.

@Odedf4 6 күн бұрын

הצענו ולא נענינו בהסכמה.

@דרורטל 6 күн бұрын

כבר חמישה פרקים שאתם מדברים מסביב, אולי כבר תתחיחו לדבר לעניין ולספר לנו איך מערכת הקריפטו פועלת, מה הסיכונים, מדוע העסקאות חסויות וכו, ותתנו לקהל להחליט אם נכון וכדאי להשקיע בו, במקום כל הזמן להגיב לכל מאן דאו שתקף את הביטקוין, הזמן הוא משאב מוגבל, תתחשבו בצופים, בבקשה.

@Odedf4 6 күн бұрын

מוזמן לנסח שאלה או שאלות ותקבל תשובות בפרק של שו"ת.

@israelfootball 4 күн бұрын

צודק. רוב מוחלט של התוכן זה יח״צ על הביטקוין. אין שום התייחסות לטכנולוגיה תכלס

@Odedf4 2 күн бұрын

@@israelfootball בפרק הבא שטרם שוחרר (קצב שחרור הפרקים לא תלוי בנו)

@daniell.staetsky3110 6 күн бұрын

אני מסכים עם אלה שמציעים להביא את עומר מואב לאולפן. לתת לו הזדמנות לענות ולנמק.

@Odedf4 5 күн бұрын

מוחמד לא בא אל ההר...

@daniell.staetsky3110 5 күн бұрын

@Odedf4 וזה חבל מאוד. זהו נושא חדשני כל כך והוא מצריך דיון ציבורי. כדאי לחשוב על אחרים, ספקנים או מתנגדי קריפטו, שיסכימו להופיע.

@Odedf4 5 күн бұрын

@@daniell.staetsky3110 נשמח מאוד מאוד.

@NiviYaveen-of6uq 6 күн бұрын

40 L ושהכל נהייה בדברו

@benderschechner 6 күн бұрын

הנדל"ן היה בועה ב-2008 . כולם ידעו את זה וזה נגמר כמו משחק כיסאות מוזיקלים. בינתיים 2008 חוזר על עצמו

@avicohen4402 2 күн бұрын

איך ישפיעו המחשבים הקוואנטים על האבטחה של הרשת המבוזרת? הביזור זה לא אישיו עבורם

@Odedf4 2 күн бұрын

כל זאת ועוד בפרק הבא.

@benderschechner 6 күн бұрын

מילשטיין, אם אתה לא מבין מה זאת "בועה", אסביר לך במונחים שאתה מבין: "הרתעה" י

@ארזבןטובים-י1ט 6 күн бұрын

עודד, ראשית, תודה על התשובות הענייניות והרציניות לכל שאלה כאן. ממש לא מובן מאליו. והאמת שההרצאות כאן ממש מעניינות ומחכימות. שאלה: אתה מדבר על הערך שבמסחר. אבל אין הבדל בין מסחר בין סחורות "אמיתיות" כלומר כאלה שיש מאחוריהן דבר נה ממשי לבין מסחר ב"אויר" כלומר במסחר שנעשה למטרת מסחר ותו לו? כלומר מייצרים עוד מטבעות וסוחרים בהם אבל זהו..?

@Odedf4 6 күн бұрын

בועה פיננסית מתרחשת כאשר מחירו של נכס מזנק מעבר לערכו השימושי או הכלכלי, בדרך כלל בשל ספקולציות טהורות. במהלך בועה, משקיעים אינם מונעים מהבנה של שימושיות הנכס, אלא מהציפייה שמחירו ימשיך לעלות, מתוך כוונה "לקנות בזול ולמכור ביוקר." דוגמאות היסטוריות כמו בועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או משבר הסאב-פריים ב-2008 מראות כיצד מחירים יכולים להתנפח על בסיס ערך מדומה. כאשר השוק מתפכח מהאשליה, הקריסה הפיננסית בלתי נמנעת, ולעיתים קרובות מתרחשת תגובת שרשרת שמותירה נזק משמעותי. על פי תיאוריית הערך הסובייקטיבי של הכלכלה הנאוקלאסית והאוסטרית, ערכו של נכס נקבע על פי הביקוש וההיצע בשוק, כלומר, לפי הערך שמייחסים לו המשתתפים. גישה זו אינה מבדילה בין סחורות מוחשיות לנכסים דיגיטליים, שכן שניהם נתפסים כבעלי ערך אם אנשים מוכנים לשלם עבורם. יחד עם זאת, האוסטרים מוסיפים ממד חשוב: הם מזהים את הבעיות הנובעות ממדיניות ריכוזית, כמו הרחבה מוניטרית מוגזמת או יצירת עודפי אשראי, שמובילות לעיתים קרובות לבועות. ביטקוין, לעומת זאת, שונה באופן מהותי מבועות פיננסיות. ראשית, הנדירות שלו מובנית בתוכנה שלו-מספר הביטקוינים לעולם לא יעלה על 21 מיליון. עובדה זו יוצרת נכס דיגיטלי שאינו ניתן להתרחבות בלתי מבוקרת, בניגוד למטבעות פיאט או נכסים אחרים שניתן להגדיל את היצעם עם גידול בביקוש. בנוסף, ביטקוין משמש לא רק כנכס השקעה, אלא גם כרשת פיננסית מבוזרת שמאפשרת העברת ערך בצורה יעילה וחסכונית, ללא תלות במתווכים כמו בנקים. חשוב להדגיש כי בניגוד לנכסים שביסוד בועות פיננסיות, לביטקוין יש תכלית מעשית. במדינות שבהן קיימת אינפלציה גבוהה או הגבלות פיננסיות, ביטקוין משמש כלי לשמירה על ערך ולהבטחת עצמאות כלכלית. דוגמאות לכך ניתן לראות בוונצואלה ובמדינות נוספות, שבהן אנשים משתמשים בביטקוין כהגנה מפני ערך מתדרדר של המטבע המקומי. כמובןן שכמו שהסביר פרופ' גרנות, לאורך האימוץ והעלייה הבריאה בנתח השוק שמשקפת שימושיות הולכת וגוברת ואינטגרציה אל תוך המערכת הפיננסית, גם ביטקוין חווה תקופות של תנודתיות וספקולציות מוגברות עם "אלמנטים" בועתיים בתקופות זמן קצרות, אך בניגוד לבועות מסורתיות, התנודות הללו אינן משקפות ערך מדומה. ערכו של ביטקוין נשען על נדירותו, שימושיותו, והאמון במערכת הפיננסית המבוזרת שהוא מייצג. ההשוואה לבועות נובעת בעיקר מחוסר הבנה של מאפייני הביטקוין ומהתמקדות בתנודות המחיר, במקום בשימושיות האמיתית. לסיכום, ביטקוין אינו "אוויר," אלא מערכת פיננסית חדשנית שמציעה אלטרנטיבה לעולם הפיננסי המסורתי. נדירותו, השימושים המעשיים שלו, וההתאוששות שלו מירידות מחירים מעידים כי הוא אינו מתנהג כמו בועה פיננסית. תיאוריית הערך עוזרת להסביר מדוע המשתמשים רואים בו נכס לגיטימי, לא רק למסחר או להשקעה, אלא גם כאמצעי לשימור עושר וחופש כלכלי.

@benderschechner 6 күн бұрын

לגבי השאלה האם המדינה היא דבר נחוץ- אחד הדברים החשובים במדינה הוא הצבא. אה, סליחה

@Dr.Shelley-zv6kh 2 күн бұрын

מה קרה לשיעור השביעי?

@Odedf4 2 күн бұрын

יגיע בתורו...

@urimilsh 2 күн бұрын

הכול יגיע. אני עובד לבד והמלאכה מעל כוחותיי

@danielschneider1124 4 күн бұрын

"לא קיבלנו הוכחת זהב לכך שמדינה נחוצה לנו", או משהו בסגנון. לא, חברים, אתם תוכיחו לנו שמדינה לא נחוצה, ז"א תדגימו לנו לפחות חברה אנושית אחת שמשגשגת בלעדיה. וחוץ מזה, מתי כבר נגיע לעיקר?

@Odedf4 4 күн бұрын

לאורך ההיסטוריה, היו מספר חברות אנושיות ששגשגו ללא שלטון מרכזי ריכוזי, תוך התארגנות חברתית המבוססת על שיתוף פעולה, קהילתיות ומבנים חברתיים אלטרנטיביים. להלן מספר דוגמאות בולטות: החברה האיסלנדית בתקופת ימי הביניים: בין המאות ה-9 וה-13, איסלנד התנהלה ללא שלטון מרכזי. החברה התבססה על מערכת משפטית פרטית, שבה אכיפת החוק והסדר נוהלו באמצעות מנגנונים וולונטריים ופרטיים. הסכסוכים נפתרו באמצעות בתי משפט פרטיים, והאכיפה בוצעה על ידי יחידים או קבוצות שנשכרו למטרה זו. המערב הפרוע בארצות הברית: בתקופת ההתפשטות מערבה במאה ה-19, אזורים רבים בארצות הברית היו ללא נוכחות ממשלתית משמעותית. במהלך תקופה זו, המתיישבים פיתחו מנגנונים עצמאיים לניהול סכסוכים, כגון ועדות אזרחיות ובתי משפט מקומיים, שהיו מבוססים על הסכמות חברתיות ולא על שלטון מרכזי. החברה האירית הקדם-נורמנית: לפני הכיבוש הנורמני במאה ה-12, אירלנד התאפיינה במערכת חברתית ללא שלטון מרכזי. החברה התארגנה סביב שבטים ומשפחות מורחבות, והסדר נשמר באמצעות מערכת חוקים מסורתית שנקראה "חוקי ברהון" (Brehon Law). החוקים נאכפו על ידי שופטים מקצועיים (Brehons), והסכסוכים נפתרו באמצעות פיצויים והסכמות, ללא צורך בממשלה מרכזית. החברה הסומלית המסורתית מציעה דוגמה מרתקת לחיים ללא מדינה מרכזית. במשך מאות שנים, מערכת החוק הסומלית התבססה על "קס" (Xeer), חוקי מסורת לא פורמליים שנאכפו על ידי השבטים עצמם. סכסוכים נוהלו באמצעות משא ומתן ופיצויים, כאשר משפחות ושבטים סיפקו תמיכה קולקטיבית כדי להבטיח אכיפת ההסכמות והחוקים. בדומה לכך, הקהילות היהודיות בגולה פעלו במבנים אוטונומיים בתקופות רבות לאורך ההיסטוריה. הן ניהלו את ענייניהן הפנימיים ללא תלות בשלטון המקומי, כאשר סמכות השיפוט ניתנה לבתי דין קהילתיים. אלו התנהלו לפי הדינים הרבניים, שהיו נפרדים ממערכת המשפט של המדינות המארחות. באירופה של ימי הביניים, הסוחרים פיתחו מערכת חוקים פרטית בשם "חוקי הסוחרים" (Lex Mercatoria). מערכת זו נועדה להסדיר סכסוכים בין-לאומיים ללא צורך בהתערבות ממשלתית. בתי דין פרטיים היו אחראים לשפוט מקרים אלו, והסוחרים הקפידו לציית לפסיקות כדי לשמר את המוניטין העסקי שלהם. גם בחברות ערביות שבטיות מסוימות, במיוחד לפני הופעת האסלאם, התקיימה מערכת חלופית לממשל מרכזי. סכסוכים נפתרו באמצעות מנגנון פיצויים שנקרא דיה (Diyya), אשר מנע מלחמות בין שבטים ושימש כחלופה לעונשים פיזיים. המערכת הסתמכה על פיצויים כספיים או חומריים שגובשו במו"מ בין הצדדים. השבטים הילידים בצפון אמריקה, כדוגמת בני האירוקווי (Iroquois), התארגנו בקונפדרציות מבוזרות ששמרו על עצמאות השבטים המרכיבים אותן. ההחלטות התקבלו על בסיס הסכמה כללית, וללא סמכות מרכזית שהכתיבה הוראות. מבנה זה אפשר לשבטים לשמור על חירותם ולהתמודד עם אתגרים באמצעות שיתוף פעולה. אפילו בקרב הפיראטים שפעלו באוקיינוסים במאות ה-17 וה-18 ניתן למצוא מבנים חברתיים לא ריכוזיים. קבוצות הפיראטים יצרו קודי כבוד מוסכמים שדגלו בשוויון, דמוקרטיה פנימית וחלוקת רווחים הוגנת. כך, הצליחו הקבוצות לנהל את ענייניהן מבלי להזדקק לסמכות חיצונית, תוך שמירה על יציבות ושיתוף פעולה בין חברי הצוות. דוגמאות אלו מצביעות על כך שחברות מסוגלות למצוא פתרונות יצירתיים לממשל, חוק ואכיפה גם בהיעדר מוסדות שלטון מרכזיים, במיוחד כאשר קיים תמריץ כלכלי או חברתי חזק לשיתוף פעולה.

@Odedf4 4 күн бұрын

מהו ה"עיקר" בעינייך ועל מה היית רוצה שנדבר?

@danielschneider1124 4 күн бұрын

@@Odedf4 הייתי שמח לשמוע את מה שפרופ' אראל גרנות מבטיח בתחילת כל הרצאה. הסבר על ביטקוין עצמו, על הטכנולוגיה, על תהליך הפקה וכיוצא באלה. ז"א מה זה ביטקוין ולא מה שאומרים עליו.

@Odedf4 3 күн бұрын

במקרה הפרק הבא עוסק בזה🎉@@danielschneider1124

@benderschechner 6 күн бұрын

ב-1999 היתה "בועת טק" והיא התפוצצה. ובכל זאת מי שלא מכר מניות של פייסבוק או אמזון לא ממש מצטער

@user-pr4hz5eg3n 4 күн бұрын

לא היה פייסבוק. לאמאזון וצק פוינט לקח שנים רבות לחזור לשיא. הרוויח מי שמיצע את הקנייה לאורך הדרך.

@yaniv611 3 күн бұрын

לגבי ערך לשום כסף למעשה אין ערך אמיתי . הערך שלו נובע מההסכמה שיש לו ערך. כך גם ביטקוין או דולר . המוצר הבסיסי ביותר שממנו ניגזר כול הערך הוא אנרגיה גם קלורית לקיים את החיים וגם לשינוע ומיכון שבילעדהם לא יכולנו לייצר כלום

@Odedf4 3 күн бұрын

. האמת היא שכסף, כמו כל מוצר בעל אפקט רשת, מבוסס כולו על הסכמה ואימוץ רחב. ללא ההסכמה הזו, הערך של הכסף הוא למעשה אפסי. בדיוק כמו רשת טלפונים שאין לה ערך אם רק אדם אחד מחזיק בטלפון, או האינטרנט שלא יכול להתקיים בלי משתמשים רבים, כך גם שפה או כסף - הם קיימים ומתפקדים רק בזכות הקונצנזוס החברתי. מנקודת מבט כלכלית, ביטקוין מייצג מערכת ייחודית שבה ההסכמה נוצרת ללא גוף מרכזי, בניגוד לכסף פיאט שמונפק על ידי ממשלות עם אינטרסים משתנים. ביטקוין הוא מערכת גלובלית המייצרת ערך מתוך אימוץ חופשי של מיליונים, ללא כפייה וללא תלות במוסדות ריכוזיים. כמובן שישנם מתחרים לביטקוין במרחב הקריפטו, אך אף מטבע דיגיטלי אחר לא הצליח להגיע לאותו מעמד של אמון ואימוץ גלובלי. ביטקוין מתבלט כמערכת שמגנה על ערך מפני אינפלציה ושחיקה, תוך שמירה על עצמאות מכל גורם מרכזי. מעבר לכך, האנרגיה - שהיא הבסיס לייצור ולחיים עצמם - הופכת בביטקוין לערך שנשמר לאורך זמן. כריית ביטקוין, במקום "לבזבז" אנרגיה, מייצרת מערכת ערך חסינה מפני שינויים פוליטיים או משברים כלכליים. זו לא רק מהפכה טכנולוגית, אלא חזרה לעקרונות בסיסיים של כסף כמדד אמיתי לערך.

@leortalmor1036 Күн бұрын

ובגלל זה הבטקיון נשאר מחוץ למיינסטרים, והערך שלו מוטל בספק עד לא קיים. כי מאחורי הדולר עומד הממשל האמרקאי שיש לו את הצבא הכי חזק בעולם עם תעשיה טכנולגית מבילה עולמית ומערכת אכיפת חוזים הכי אפקטיבית בעולם וכמובן מערכת בנקאית מפוקחת היטב ומספיק נקיה ממעשי תרמית. והשקל הישראלי ? נשען על הדולר שנשען על הממשל האמריקאי כנ"ל וגם נשען על ההמשלה הישראלית שהיא בינונית ביום טוב אבל עדיין בליגה הגבוה של ממשלות בעולם. ומה עומד מאחורי מטבעות הקריפטו ? בעיקר כל מני פודקסטים, ומיזמים עסקיים מפוקפקים כמו סם בנקמן פריד, משה חוגג וכד'. ומה שממש לא עומד מאחורי הבטקוין זה איזשהו גורם כלכלי שמחזיק באמצעי ייצור. יש למשל בלי סוף יצרני רכבים חשמליים בסין תראו אחד שמוכר לסיטונאים מכוניות עבור מטבע קריפטו. תראו חברה או קרן השקעות אחת שעוסקת בקריפטו ומוכרת מניות עבור מטבעות קריפטו ?מאיזשהי סיבה כל חברות הקרפטו שמגיסות כסף מחפשות אנשים שיתנו להם דולרים. אפילו מייקל סיילור לא מוכן למכור מניות עבור מטבע קריפטו הוא רוצה רק דולרים ואז לקנות עם זה בטקוין.

@leortalmor1036 Күн бұрын

@@Odedf4 ובגלל זה הבטקיון נשאר מחוץ למיינסטרים, והערך שלו מוטל בספק עד לא קיים. כי מאחורי הדולר עומד הממשל האמרקאי שיש לו את הצבא הכי חזק בעולם עם תעשיה טכנולגית מבילה עולמית ומערכת אכיפת חוזים הכי אפקטיבית בעולם וכמובן מערכת בנקאית מפוקחת היטב ומספיק נקיה ממעשי תרמית. והשקל הישראלי ? נשען על הדולר שנשען על הממשל האמריקאי כנ"ל וגם נשען על ההמשלה הישראלית שהיא בינונית ביום טוב אבל עדיין בליגה הגבוה של ממשלות בעולם. ומה עומד מאחורי מטבעות הקריפטו ? בעיקר כל מני פודקסטים, ומיזמים עסקיים מפוקפקים כמו סם בנקמן פריד, משה חוגג וכד'. ומה שממש לא עומד מאחורי הבטקוין זה איזשהו גורם כלכלי שמחזיק באמצעי ייצור. יש למשל בלי סוף יצרני רכבים חשמליים בסין תראו אחד שמוכר לסיטונאים מכוניות עבור מטבע קריפטו. תראו חברה או קרן השקעות אחת שעוסקת בקריפטו ומוכרת מניות עבור מטבעות קריפטו ?מאיזשהי סיבה כל חברות הקרפטו שמגיסות כסף מחפשות אנשים שיתנו להם דולרים. אפילו מייקל סיילור לא מוכן למכור מניות עבור מטבע קריפטו הוא רוצה רק דולרים ואז לקנות עם זה בטקוין.

@Odedf4 Күн бұрын

@@leortalmor1036 הביטקוין הוא לא עוד מוצר צריכה או השקעה שמסתמך על מנגנונים מסורתיים כמו ממשלות או תאגידים גדולים. הוא מתפקד כאלטרנטיבה ייחודית למערכת הפיננסית הקיימת, וככזה, הערך שלו נובע בעיקר מהתכונות הטכנולוגיות, הכלכליות והחברתיות שלו. באותו האופן שהאינטרנט הפך לצינור הדאטא הגדול בעולם בלי שאף ממשלה "עומדת" מאחוריו. ביטקוין נשען על מנגנון מבוזר ולא על ממשלה. הטענה שהדולר או השקל נשענים על ממשלות חזקות נכונה, אך היא גם בדיוק הסיבה שביטקוין כל כך ייחודי. הוא אינו תלוי בממשלה ספציפית או במערכת כלכלית ריכוזית שיכולה ליפול קורבן לשחיתות, למדיניות כושלת או אפילו למלחמות. הביטקוין מבוסס על מערכת מבוזרת של כורים (miners) ומאמתים (validators), ומערכת זו מבטיחה עמידות בפני מניפולציות חיצוניות. הביטקוין לא זקוק לתמיכה של תאגידים גדולים או ממשלות כדי לתפקד. כל אדם או עסק בעולם יכולים לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום, והכללים של המערכת ברורים, יציבים, ומתועדים בקוד הפתוח של הרשת. הביטקוין כבר משמש מיליוני אנשים, במיוחד במדינות שבהן המערכת הפיננסית לא יציבה (כגון ונצואלה או טורקיה), כגיבוי אמין לכסף פיאט. לגבי מייקל סיילור וחברת MicroStrategy: הניתוח מוטעה. מייקל סיילור דווקא משתמש במודל גיוס השקעות מסורתי (מכירת מניות או אג"ח בדולרים), אך הבחירה להשקיע את הכסף הזה בביטקוין היא החלטה אסטרטגית. זה לא מעיד על חולשת הביטקוין, אלא על כך שהחברה מאמינה בערכו העתידי. נוסף לכך, ישנן חברות רבות שמתחילות לקבל תשלומים בביטקוין (לדוגמה, Microsoft, Home Depot, Overstock Twitch, Virgin Galactic), וכן עסקים שמיישמים פתרונות מבוססי ביטקוין. הביטקוין אינו תלוי באמצעי ייצור פיזיים כי הערך שלו הוא דיגיטלי ומבוסס על מנגנון נדירות (supply cap של 21 מיליון מטבעות). הוא מתפקד כמעין "זהב דיגיטלי" - מאגר ערך שנשען על מחסור ושליטה עצמית, בניגוד למטבעות פיאט שהיצעם יכול להתרחב בקלות על ידי בנקים מרכזיים. השוואה בין ביטקוין לפרויקטים מפוקפקים כמו סם בנקמן פריד ומשה חוגג לא נכונה. ביטקוין הוא פרוטוקול טכנולוגי שקיים מאז 2009 ושרד מבחנים רבים, כולל ניסיונות רבים לכישלון מצד מתחרים ומערכות חיצוניות. לעומת זאת, פרויקטים כמו אלו שהוזכרו הם תוצרי לוואי של תעשיית הקריפטו הרחבה יותר, שאינה משקפת את הביטקוין עצמו. כאמור ישנן חברות ענק כמו Microsoft, Overstock ואחרות שמקבלות תשלומים בביטקוין. בסין ובמדינות אחרות יש עסקים שמתנסים במכירת רכבים, נכסים ומוצרים באמצעות ביטקוין. מגבלות רגולטוריות הן חלק מהבעיה ולא חוסר רצון של עסקים. לסיכום, ביטקוין הוא לא "סתם פודקאסטים" אלא מהפכה כלכלית אמיתית שמציבה את השליטה בכסף בידיים של המשתמשים, בניגוד לכוח הריכוזי של בנקים וממשלות.

@dermic 5 күн бұрын

עושים לי fomo

@daniell.staetsky3110 6 күн бұрын

התגבשה אצלי תובנה מסוימת. עומר מואב הוא כלכלן. אבל- וזה אבל גדול מאוד- הוא עבד עבור המדינה. אנשים שעובדים עבור המדינה מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית. עומור מואב הוא לא היחיד. רחוק מזה. הכלכלנים יודעים דבר מה על המדינה אבל ברגע שהיא הופכת למעסיק שלהם הם מתרככים כלפיה.

@Odedf4 5 күн бұрын

אני מסכים עם הטענה שמרגע שכלכלנים מתחילים לעבוד עבור המדינה, הם נוטים "להתרכך" כלפיה, ולא פעם מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית שלהם. התופעה הזו אינה ייחודית לעומר מואב, אלא משקפת בעיה עמוקה יותר עם כלכלני מאקרו מודרניים. מאקרו-כלכלה במתכונתה הנוכחית מבוססת על הנחות יסוד שמעניקות כוח מופרז למוסדות מרכזיים - בנקים מרכזיים, משרדי ממשלה ורגולטורים - תוך שליטה מוחלטת על היצע הכסף וכלים פיסקליים. מבנה זה הופך את הכלכלנים לשומרי הסדר הקיים, וכתוצאה מכך, הם נוטים להתייחס לכל שינוי משמעותי או טכנולוגיה שמאתגרים את המערכת הזו כאיומים. למשל, פתרונות מבוזרים כמו מטבעות קריפטוגרפיים נתקלים כמעט תמיד בהתנגדות, לא בגלל הבעיות המעשיות שלהם, אלא מפני שהם מערערים על המוסדות המעניקים לכלכלנים את כוחם. במקרה של עומר מואב, אפשר לראות כיצד הרקע שלו - כאדם שפעל בתוך המערכת - מעצב את השקפתו. בעוד הוא מבקר לא פעם את מנגנוני המדינה, הוא עדיין ניגש אליהם מנקודת מבט שמקבלת אותם כנתון קבוע ובלתי נמנע. אך חשוב להבין שמדובר בפרדיגמה שנכפית על כלכלנים בתוך השיטה הזו. בסופו של דבר, כלכלני מאקרו, כשהם פועלים כחלק ממנגנון המדינה, מתקשים להעריך בצורה אובייקטיבית פתרונות חיצוניים או חדשניים. הם מונחים על ידי הנחות יסוד שמחזקות את המערכת שבה הם פועלים, ומתקשים להשתחרר מהשפעתה. זהו לב הבעיה - לא רק עם עומר מואב, אלא עם כלכלני מאקרו באופן כללי.

@anchormax3597 5 күн бұрын

בודדים אילו המסוגלים לראות מעבר למערכת השיקולים המטיבה עימם.

@omermoav 5 күн бұрын

שמע, אחת התגובות המטומטמות. סתם לשון הרע. אתה מכיר עוד כלכלן שמבקר את ממשלת ישראל יותר ממני? יש לך דוגמה קונקרטית שאמרתי משהו לטובת "מדינת ישראל" שהוא שגוי? "התגבשה אצלי הבנה"

@daniell.staetsky3110 5 күн бұрын

@@omermoav פרופסור מואב, תודה על התגובה. עבדתי פעם עבור הממשלה- כך שאנחנו במובן מסוים בסירה אחת. כמובן שאנו, אלה שעובדים ועבדו למען הממשלה- גם מבקרים אותה. כשאנו עושים זאת, אנו עושים זאת ''במסגרת הטעם הטוב', במסגרת המקובל, במסגרת הנתפס. הרי יש ביקורת ויש ביקורת. מעטים מאוד האנשים המסוגלים לפרוץ את גבולות המובן מאליו. במיוחד כאשר המערכת 'כפי שהיא' נראית די מתפקדת. כל עניין הקריפטו הוא עניין שונה וחדשני מאוד. כי לדעת כל הפרשנים קריפטו זה משהו אחר, חדש ואחד הסימנים המובהקים שלו הוא עצמאות מממשל כלשהו. בעולם כזה עוד לא חיינו. טרם הכרנו מציאות נטולת התערבות מדינתית בתחום הכסף. אלה התפתחויות חדשות מדיי, ממש רדיקליות, מכדי שנרגיש איתם בנוח. אם נתנתק לרגע מעניין הקריפטו ונלך לתחום סטטיסטיקה רשמית- הסיפור הוא לא שונה. המדינה היא הקולקטור הטוב ביותר של סטטיסטיקה, ואני לא מכיר מציאות שבה סטטיסטיקה זאת נאספת על ידי גורם אחר. אני מודה בכך. וגם לא יפתיע אותי שאותם סטטיסטיקאים שעבדו , שלא כמוני, מחוץ למסגרת המדינה, רואים את עולם אחרת. כשיופיע גורם חדשני המסוגל לאסוף ולייצר סטטיסטיקה רשמית שלא דרך מסגרות מדינתיות- אני אהיה מאוד מסויג והם- מאוד נלהבים. וזה טבעי. לשון הרע? אני לא רואה סיבה לתייג את מה שאמרתי במונחים כאלה.

@dan.6388 5 күн бұрын

@@daniell.staetsky3110 אחי זה מתחזה

@romanroman7101 6 күн бұрын

אך לדוגמה , מחשב קוונטית יכול להשפיע לערך הביתכהין ? מה שאני מבין, היום שווי שלו תלוי ומוגבל בטכנולוגיה, צריכת חשמל וכנ"ל ... אם טכנולוגיה משתנה עד שמיינינג יהיה זול יותר, למה שערך של ביטכהין לא יארד?

@bonbonz3011 6 күн бұрын

באופן כללי הביטקוין אך ורק ילך ויעלה מהסיבה מאוד פשוטה הביקוש הגבוה בכל העולם. הסיבה השניה היא כי יש רק 19מיליון ביטקוין

@Odedf4 6 күн бұрын

@@bonbonz3011 אחת התכונות המרכזיות של ביטקוין היא שהוא מבוסס על אלגוריתם קריפטוגרפי חזק שמגן עליו מפני התקפות. נכון להיום, האלגוריתם (SHA-256) עמיד בפני המחשבים הקיימים, אך מחשבים קוונטיים יכולים, לפחות תיאורטית, להוות איום על קריפטוגרפיה מסורתית. עם זאת, יש כמה נקודות קריטיות שמבהירות מדוע ביטקוין יוכל להתמודד עם שינוי כזה. אז ראשית, קהילת הביטקוין כבר מודעת לסוגיית המחשוב הקוונטי ומתכוננת לעידן שבו הטכנולוגיה תשתפר. ביטקוין מבוסס על תוכנה פתוחה וגמישה, וניתן לעדכן את הפרוטוקול כדי להשתמש באלגוריתמים קריפטוגרפיים עמידים בפני מחשוב קוונטי. לדוגמה, ישנם כבר כיום אלגוריתמים "פוסט-קוונטיים" שניתן לשלב במערכת, אם וכאשר הדבר יידרש. יתר על כן, כל שינוי כזה בפרוטוקול ייעשה באופן הדרגתי ובהתאם לקונצנזוס של הרשת. באשר לשיפורים טכנולוגיים שמוזילים את תהליך הכרייה, זו נקודה שונה אך חשובה. עלות הכרייה כיום תלויה בשילוב של חשמל, חומרה מתקדמת, וקושי ברשת (difficulty). אם טכנולוגיה חדשה תוזיל משמעותית את עלויות הכרייה, ייתכן שתהיה לכך השפעה על הרווחיות של הכורים, אך לא בהכרח על ערך הביטקוין עצמו. הסיבה לכך היא שערך הביטקוין בשוק נקבע בעיקר על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי עלות הכרייה. גם אם כרייה תהיה זולה יותר, זה לא יפגע במאפיין המרכזי של ביטקוין: נדירותו. מספר הביטקוינים מוגבל ל-21 מיליון, והביקוש לנכס דיגיטלי נדיר, במיוחד כזה שאינו תלוי בבנקים או ממשלות, ימשיך להכתיב את ערכו. הטכנולוגיה עשויה להשפיע על מבנה השוק הפנימי של הכורים, אך לא על עקרונות היסוד של הערך. תומכי ביטקוין יטענו גם שככל שהטכנולוגיה תשתפר ותפוך את כריית הביטקוין ליעילה יותר, היא רק תחזק את המערכת. לדוגמה, כרייה ירוקה ויעילה יותר מבחינה אנרגטית עשויה להפחית ביקורת סביבתית ולמשוך עוד משתמשים ומשקיעים. במילים אחרות, שיפורים טכנולוגיים אינם איום על ביטקוין אלא הזדמנות לחזק אותו. ובקיצור, מחשוב קוונטי ושיפורים טכנולוגיים אמנם עשויים להשפיע על הטכניקות שבאמצעותן ביטקוין מתנהל, אך הם אינם מהווים איום על ערכו הבסיסי. ביטקוין יוכל להסתגל לאיומים ולשינויים טכנולוגיים בזכות הקוד הפתוח שלו והקהילה הדינמית שסביבו. ערכו בשוק ימשיך להיקבע על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי העלות הטכנית של הכרייה או החידושים הטכנולוגיים שיבואו.

@anchormax3597 5 күн бұрын

הערך של הביטקויין , כמו כל מוצר או שירות לא נובע מהעבודה המושקעת ליצורו, אלא ע"י הביקוש/היצע בלי כל קשר, הביטקויין ישתנה כשמחשוב קוונטי יתחיל להיות קרוב לאיום על הבטיחות שלו. ביטקויין נוצר כפיתרון לכסף פיאט (דולר, שקל) אשר הדפסתו האין סופית, מגדילה את ההיצע ומקטינה את ערכו. לביטקויין יש אינפלציה מתוכננת וסופית.

@duby311 4 күн бұрын

בבקשה לתקן שגיאות כתיב לפני כתיבת הודעה חדשה