פרופסור יואל אליצור - ביקורת המקרא עניין של אופנות חולפות

מתנחלים בביתו של פרופסור יואל אליצור
שיחה על הטקסט התנכ"י
באים אל הפרופסורים
באים אל הפרופסורים הינה סידרת מפגשים שיזם אלכס צייטלין עם חוקרים מובילים בחקר המקרא וארכאולוגיה על מנת לקבל תשובות ברורות לשאלות הכי מסקרנות כל עם. מאין באנו , במה האמינו אבותינו , מה קרה בארועים מרכזיים שעצבו את עמינו.
העם זכאי לדעת מה קורה באקדמיה ובמחקר המודרני
#באיםאלהפרופסורים
#יהוה# אלוהים# מקרא# יהדות
#באיםאלהפרופסורים
יסודות בתולדות עם ישראל. חובה לראות לכל ישראלי . פרופסור ישראל פינקלשטיין אגדה של עולם הארכאולוגיה
• יסודות בתולדות עם ישרא...
פרופסור יובל גדות - כך נולד העם . תולדות עם ישראל ,מקרא, הישראלים הראשונים ראשית המלכות
• פרופסור יובל גדות - כ...
רחל אליאור החשמונאים
• פרופסור רחל אליאור בשי...
פרופסור יוסף גרפינקל - ראיון מרתק על תולדות האומה
• פרופסור יוסף גרפינקל -...
Related books:
The Forgotten Kingdom: The Archaeology and History of Northern Israel
amzn.to/2XT54Nw
The Quest for the Historical Israel: Archaeology and the History of Early Israel
amzn.to/2XYDWwE
David and Solomon: In Search of the Bible's Sacred Kings and the Roots of the Western Tradition
amzn.to/2Y4Ksx6
The Rise of Ancient Israel
amzn.to/2Y5FMH3
What Did the Biblical Writers Know and When Did They Know It?
amzn.to/2O6I1dw

[@user-be6sx9iv2d]

פרופ' אליצור אתה כל כך צנוע ושליו, ומעניין. איך הכנסת לאסכולה התל אביבית (האנטישמית) בנושא האגדות ומלחמת ששת הימים, אתה גדול ענק

[@shalomdesta30]

תודה רבה על הפרויקט הנהדר שלך.

[@shuashua8419]

אלכס אתה עושה עבודה טובה :) אני ממש נהנה מהמסע שלך ללמוד ולחקור. אתה גם פתוח לדעות ולא דורס. כל הכבוד! молодец!

[@ScienceReligion-GeneralWisdom]

איזה חכם ומעניין הוא! מעורר הערכה גדולה

[@yosigilad]

יופי של פרויקט! תודה.

[@Roman.Yuhaev]

אלכס, אחד הראיונות המעניינים בפרוייקט. שאלות חדות מכיוונך ותשובות בהירות מכיוונו. מאחל לך הצלחה בהמשך הפרוייקט

[@AlexTseitlin]

תודה רבה

[@gnuxvkk]

@@AlexTseitlin למה את פרופ' פינקלשטיין לא שאלת שאלות חדות

[@AlexTseitlin]

@@gnuxvkk למה לא. יש כמה מםגשים איתו שכולם שאלות ותשובות

[@Marina-cr7ty]

מאוד מעניין, מרואיין מאוד ענייני ופתוח לדעות שונות. תודה לאלכס על היוזמה! בזכותך יש אפשרות לאנשים לגעת בידע :-)

[@AlexTseitlin]

תודה 🙏

[@user-qj7wo8ef8b]

אלכס, מאוד נהנה לשמוע את הראיונות ובמיוחד את מה שקשור לביקורת המקרא. בכל זאת, הייתי ממליץ לך לנסות להימנע מביטוי של השם המפורש, לי לפחות כיהודי לא דתי מעט צורם באוזן לשמוע את הביטוי הזה ואף מרתיע. אני מאמין שזה קיים באופן מובנה אצל כל אחד שלמד תנ"ך מגיל קטן וידע שאסור לבטא את השם. אני יודע שבמחקר מבטאים את השם בלי חשש אבל אולי כלפי הציבור הרחב כדאי יהיה להתייחס לשם יותר בכבוד. תודה

[@hannahgal]

truly amazing. what a fascinating topic and man. Well done! googling Yoel right now

[@rubyd2860]

תודה . תודה רבה . ( והתודה היא על כל הפרויקט הנהדר שלך...)

[@yakirtsuberi1972]

תודה!

[@Gingy578]

עזרת מאוד פרופסור. תודה.

[@MRYHTHEJEW]

שיחה מענינת. תודה.

[@user-xe2yv8sf3z]

יישר כוח!, ואשרייכם על האומץ והיושרה האינטלקטואלית לפנות אל חקר התנ״ך מתוך נקודת מבט ביקורתית מעמיקה ויסודית ובגישה מדעית צודקת וראויה גם בשאלות הסבוכות יותר, גישתכם מרשימה מאוד ואני בתוך שתצליחו להעלות תובנות וממצאים חשובים בדרכם!

[@AlexTseitlin]

תודה 👍

[@liroybrowngmailcom]

מעריכים מאוד את הערוץ אלכס!

[@AlexTseitlin]

תודה 👍

[@andreykaplan3233]

excellent interview, thanks

[@DeusHex]

ההרצאה הכי מרתקת עד כה, אי אפשר להבין את הטקסט בלי שמבינים איך דיברו באלף ה1 השנייה והשלישית לפנה"ס, ואלמנט זה חשוב לפענוח תקופת ההתרחשות וניתוח הטקסט...

[@guy1407]

איש נעים וזהיר באמרותיו. ישר כוח.

[@freeradical99]

Excellent!!

[@Peter-rj4tf]

ענק! תודה אלכס!

[@AlexTseitlin]

בבקשה

[@elaneradim6117]

תודה. מרתק

[@AlexTseitlin]

תודה 🙏

[@shlomiliss]

מעניין, תודה רבה

[@amam4339]

הפרופסור הנכבד הולך ומשתבח

[@thepsymyn375]

חזק וברוך. אחלה ראיון. אגב, ההסבר שלו לגבי השם 'בעל' מאד מתקבל על הדעת. זה כמו שהיום לא תמצא יהודים שיקראו לבניהם 'אדולף' אפילו שבאירופה לפני המלחמה היו לא מעט שכן.

[@idanzamir7540]

אני נהנה מאוד מכל השיחות האלה. תודה רבה!

[@aviboxen]

יפה

[@sgvrereferw6014]

מאמין לו יותר מכל החוקרים

[@AlexTseitlin]

כן , הוא חוקר טוב

[@user-yd2lj8ns4v]

טוב מאוד תודה

[@Yuri_Drokh]

אלכס אני נהנה כל פעם מחדש מההרצאות , אחד הבעיות של פרופסורים דתיים למעט קנוהל שהם לא יכולים להפריד בין הדת ויינסו לייחס כל דבר לדת ולא יכולים לשפוט עם הפרדה דתית מוחלטת וזאת בעיה של השקפת עולם דתית.

[@YochayOrlan]

זה נכון גם לגבי חוקרים לא דתיים. דעות קדומות יש לכולם. גם איינשטיין דחה את תיאוריית הקוואנטים כי הייתה לו דעה אחרת.

[@Yuri_Drokh]

​@@YochayOrlan כשיש לך עובדות אמיתיות מהשטח אז מסתכלים עליהם בצורה אמיתית ללא משקפיים ורודות

[@YochayOrlan]

וכן להפך, כשיש לך עובדות אמיתות מהשטח מסתכלים עליהם בצורה אמיתית ללא משקפיים שחורות. אתה יודע כמה קשיים אובייקטיביים והזויים יש בתיאוריית התעודות למשל שלפיה כל ספר במקרא נערך על בסיס כמה מקורות ששולבו זה בזה בימי חזקיהו? זה לא מפריע לאוחזים בה לתרץ תירוצים מגוחכים ממש כדי להמשיך להחזיק בה. סיפור המבול למשל מחולק על ידי ביקורת המקרא לגזירים גזירים, מקור כהני ולא כהני, שכביכול העורך חיבר יחד. דא עקא, שלסיפור המבול כולו, על כל גזיריו, יש מקבילה מושלמת ומדיוקת בסיפור המבול הבבלי העתיק, שקדם בהרבה מאוד למאה השמינית לפני הספירה. זוהי עובדה - אבל האם נראה לך שמישהו ויתר על התיאוריה בגללה? ברור שיש הטיות. כל מה שאמרתי זה שהטיות יש לכולם, לחוקרים החילוניים ממש אין מונופול על יושרה אינטלקטואלית. @@Yuri_Drokh

[@user-gg6os1us4n]

מחכים תודה

[@user-ui6gv1xt3y]

מעולה תודה רבה על השיתוף

[@aharoncohen5139]

תודה אלכס יפה במיוחד אם תוכל להביא עוד חוקרי לשון או עוד חוקרי מקרא כמו ישראל קנוהל תודה

[@hilamerhavi4752]

נפלא! תודה! ככך מאיר עיניים, אין כמו לשונאי (+++) כדי להביע דיעה מושכלת בסוגיות הנל

[@bchorsatan]

לגבי ההבחנה בין שין לסמך מעניין המקור התנ"כי: "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: "הַאֶפְרָתִי אַתָּה?", וַיֹּאמֶר: "לֹא". וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "אֱמָר נָא: שִׁבֹּלֶת", וַיֹּאמֶר: "סִבֹּלֶת""

[@freedomfighter644]

אולי לא שמת לב אבל הוא הזכיר את זה בוידאו

[@LevVilensky]

אלכס תודה רבה! כל רעיון כזה מעולה לנו, גם אם הוא מנוגד לעמדתנו.

[@AlexTseitlin]

צריך מגוון דעות . לראות שלא מפספסים משהו

[@MRYHTHEJEW]

ראיון, מלשון ראיה.

[@TheAtheistLine]

✨🎙✨

[@user-ho9oy5wx2u]

מרתק

[@kilimnik1983]

לדעתי הגישה של הפרופסור לא ביקורתית בכלל. ברור מאוד שהוא מתעדף עדויות לטובת תנ"ך לעומת עדויות נגד. לצאת מנקודת הנחה שסיפורי התנ"ך הם ארועים היסטוריים, אלא אם הוכח אחרת (גם לא בטוח שהוכחה תשכנע אותו) זה מאוד בעיתי במיוחוד כשאתה מתעסק במחקר.

[@user-ys8rk5qw2i]

והחוקרים האחרים לא בעלי אג'נדה ודעה קדומה ולא מקדמים את האמונה שלהם איתה הם באו מראש?!?! אם אתה חושב שאחרים תמימים ולא מפיצים את מה שהם האמינו מראש אתה תמים - המחקר לא אובייקטיבי!!!! כל אחד רוצה לרצות את מממניו ואת האסכולה אליה הוא רוצה להשתייך!!!!

[@kilimnik1983]

@@user-ys8rk5qw2i אם תחת דעה קדומה אתה מדבר על חוסר רצון להאמין בניסים ונפלאות , אז כן, יש דעה קדומה להרבה אנשים וטוב שכך.

[@gadfin]

לדעתי, ה"פרופסור לא מכיר את גישה הביקורתית או היצמדות לעובדות, אחרת היה שוכח את הכיפה במגירה. כבר בפתיחה, שפת הגוף משדרת שטלתנות ודוגמתיות. בוהק פנים צוחקות הוא איפור נרקיסיסטי על פני מבוכה הפנימית. כי בל נשכח אין פני הדת היו נראות בעבר הלא רחוק, כאשר לאנשיה היה את כל ה"אמת" בכיס.. אם לפרנסתי, הייתי משקר לאוכלוסיות שלמות ומרדים תלמידים עם סיפורי מעשיות, גם אני הייתי מתבייש.

[@yura3826]

תסכים איתו או לא, זה עניין שלך. אבל את הטקסטים הוא מכיר. יודע לקרוא אותם ומצטט אותם בשפה ברורה ורהוטה. וזה בניגוד לאחד אחר שאותו אתה מעדיף, שלא מצליח להוציא משפט אחד מהפה ללא שגיאות ושדעתי עליו ידועה לך.

[@AbrahamDayan]

פרופסור יואל אליצור, "ביקורת המקרא עניין של אופנות חולפות"? באמת? חבל שלא הושיבו מולך פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים. כמה קשה לדתיים עם ביקורת המקרא שמחפשים לזלזל בה כדי להגן על האמונה שלהם.

[@elranshahar5031]

אתה בטח מתכוון : "אין לי מה להגיב , אין לי טיעון, ונשארתי ללא מילים . אז אני מארגן "קרבות" מדומים בין פרופסורים , שבהם הפרופסורים שאני שחושבים כמוני מנצחים" מגניב

[@AbrahamDayan]

@@elranshahar5031 כבר אין כח להגיב בכל סירטון את ההנמקות. הקו ברור, לחוקרים הדתיים יש פחד מביקורת המקרא, ומנסים להמעיט מערכה. כמו חוקרים מכחישי התחממות כדור הארץ שכל מטרתם לזרוע ספק בעובדות המרות. ניראה את חוקרי המקרא חובשי הכיפה, שמאמינים שבני אדם כתבו את התורה תחת מניעים אידאולוגיים שונים אומרים זאת במפורש.

[@arie7135]

אלכס, תודה רבה על ההרצאה! זה מדהים. אבל אני מוכרח להעיר, שגם יהודים חילונים לא נוהגים להגות את השם י-ה-ו-ה. אפשר לומר במקום זה "שם ההוייה". גם אם אתה חילוני, מגיע לשם שכיבדו במשך 2000 שנה ויותר - את הכבוד שלו

[@lableader1630]

הי אלקס, תודה על ערוץ מרתק, בזמן האחרון פרסומת כל חמש דקות, אפשר לסדר את זה?

[@cryptoman5412]

תודה לאל על האינטרנט שמאפשר להשמיע קולות מנוגדים לדיקטטורה האקדמית

[@noamsalzstein7570]

🙂

[@hh-kq7iq]

חקי חיון , המרצה הזה בן אדם נחמד. חזק וברוך אודות השיחה. ראשית ברצוני לומר למרצה כי הינך אדם משכיל ונבון והינך ניגש נכון אל החומר המונח לפנייך קרי עולם התורה והמקרא. שנית , זה ממש לא הוגן בשום עניין ונושא לסתום את הפה לילדה ולילד לאישה או לאיש לאשת אקדמיה או לאיש אקדמיה וכו' , זה אינו הוגן ואינו דמוקרטי שלא מאפשרים לך באמצעי המדיה ופירסום המאמרים ובכלל להביע דעתך כפי שמאפשרים לאנשים אחרים מאסכולות מנוגדות. שלישית , הניתוח הלשוני שלך נכון בעיקרו ואכן תורת ישראל ומקרא ישראל נכתבו באופן כרונולוגי החל מלפני 3300 מאז משה בעת יציאת מצרים ולאורך הדורות שלאחר כניסת עם ישראל לארץ כנען (למרות שנעשו בספרי התורה ובספר 'דברים' ובשאר ספרי המקרא אין סוף אינטריגות ומוניפלציות אינטרסנטיות מכוערות , לדוגמה , בספר 'דברים'' על ידי אשיהו וסופר החצר שלו שפן בן אציליהו). הערות : ארץ כנען נקראה כך בשל העובדה כי לפני 3300 שנים אחד העמים הדומיננטיים שישבו בארץ כנען היה העם הכנעני. האליל 'בעל' היה אל בעיקר של העם הכנעני. 'אלוהי צבאות' אינו שם גנאי אלא שם כבוד המבטא כי אלוהי ישראל אדיר הכח שולט על מלאכי השמים העומדים לרשותו וכפופים לו. הביטוי 'אלוהים אחרים' אינו מפחית מעליונותו של אלוהי ישראל היות שבזמן התנ''ך כולם הבינו כי מדובר באלילי עץ ואבן ותמונה ומסכה ותו לא. אגב , כן היה אליל ששמו 'שלם' , האליל 'שלם' היה שייך לעם מסוים (שאינו מוזכר בתורה ובמקרא) ושעם עתיק יומין זה ביסס את שם העיר 'שלם' (ירושלים של ימינו) על שמו של האליל 'שלם'. שאול , שלמה , ועוד אנשים נוספים לא נקראו על שמו של האליל 'שלם' בדיוק כפי ששאול ושלמה לא נקראו על שם המילה 'שאולה' , פשוט השם שאול ושלמה וכו' דומים לשם 'שלם'.

[@DJR40]

זמן 27:36 זה בדיוק מה שאני אמרתי מי כמכה באלים זה משפט בעייתי אני רואה את הבעיות האלו וזה מעיד קצת על סוג של מצד אחד כאילו יש אלים נוספים בתורה (שהייתי צעיר שמעתי את המשפט בבית כנסת מי כמוכה באלים לא הבנתי אבל בשלב מסוים הבנתי את הבעיה ועוד בעיות אחרות משפט אחר אומר כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה תהלים צו ה (מה התורה מנסה לומר וגם התנך ללא ספק ספר מלא בסתירות וסוג של מערבולת במילים בגלל זה אתה יכול להסיק מסקנות על ריבוי אלים למשל ביהושע כד וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר [מֵעֵבֶר] הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְהוָה. פה יהושע במילים מתאר שהוא וביתו(הוא ומשפחתו יעבדו את יהוה ויהושע מוגדר כנביא לפי התנך אז אצלו האמת לפי נקודת מבט בהקשר הזה ) יש אינסוף משפטים סותרים גם בתורה וגם בתנך אין עוררין על כך מי שקורא יחד עם זאת יש קשר בלתי רגיל מבחינה מתמטית לתורה וחלקים בה אחרת נשאל לדוגמא מדוע שם יהוה מופיע בפעם הראשונה באות ה1849 המספר 1849 הוא 43*43 שורש של 1849 הוא 43 למה הוא נמצא שם בדיוק ?תאכל להשיב לי אחרי שתשאל מישהו שיודע קמת במתמטיקה הכוונה חקר המספרים זה לא נגמר יש המשך שמגיע מבחינה מתמטית עד המספר הראשוני ה-314 במרחב הלא הוא 2083 314 זה שדי www.di-mgt.com.au/primes1000.html עיין ותיווכח שהוא ויש לי הוכחה איך קשור מבחינה מתמטית המספר 1849 ל2083 וגם איך המספר 26 יהוה קשור מבחינה מתמטית למספר 167 (מספר ראשוני 39 ) ואף איך קשור המספר 441 למספר 167 ואף ל761 (ראשוני 135 ) וגם שהמספר 441 מתקיים בו תכונה מיוחדת מבחינה מתמטית שהיא נדירה ומתרחשת רק 3 פעמים בין 1-1000 מתוך 1000 מספרים רק 6 מקיימים תכונות אלה אני לא נכנס לפירוט רחב מכיוון שאם אין לך רצון לראות את הדברים ולהשיג עליהם אין מה להמשיך

[@amithazi9643]

אין ספק שהרב אליצור עולה על שאר חוקרי המקרא בהיקף הידע שלו ובאיכותו. לא סתם המתנגדים עושים לעבודתו רדוקציה. להבדיל מפינקלשטיין הפטפטן הכריזמטי- 90 אחוז הגיגים ורק 10 אחוז עובדות..

[@svetlanashagal1006]

למה שאי אפשר לתרגם צורה רבים כצורת כבוד לשפות אחרות? בבקשה " אנחנו צאר " ככה ברוסית היה

[@knowledgeseekerfacts3472]

‏התאוריות שלך הם כמו סיפורי 1000 לילה ולילה אלכס

[@AlexTseitlin]

זה חקר מקרא

[@knowledgeseekerfacts3472]

@@AlexTseitlin לקח לך חודשיים לחשוב על התשובה?

[@KEDEMChannel]

@@knowledgeseekerfacts3472 יש הרבה מאוד תגובות . לא הכל אני רואה

[@knowledgeseekerfacts3472]

@@KEDEMChannel ובכל זאת עכשיו ענית תוך שעה 🤔🥴

[@assafshmueli]

השעון יד בטוח מתקופת בית ראשון

[@anishmuel8745]

אם התורה נכתבה באלף השני לפנהס איך ספר יחזקאל מתעלם משורה של חוקים מהתורה

[@shon7507]

גם ירמיהו וישעיהו יוצאים נגד חוקי התורה

[@anishmuel8745]

@@shon7507 יותר טוב יש לך דוגמאות לזה

[@user-xe2yv8sf3z]

דקה 57- בנוגע לצורת רבים המייצגת תואר או פנייה לשם כבוד אדוני אלוהי, אני חושב שזה קיים עד היום בשפה הרוסית פנייה למבוגרים בפועל רבים

[@ShawarMoni]

אתה מתכוון לגוף שלישי בסגנון "הוד רוממתו" בעברית..

[@HebraicandocomYohay]

גם בפורטוגזית זה קיים.

[@HebraicandocomYohay]

אבל שים לב שלגבי הריבוי בעברית בכמה מילים אנחנו עדיין מדברים כל היום. לדוגמא, אני יכול להגיד שאני הבעלים של בית מסוים. בעלים ברבים.

[@viktorhirschfeld9691]

יתכן שביקורת התנ'ך אופנה חולפת אבל חשובה מאד זה רק מעודד מחקרים וחפירות ארכיאולוגיות. גם את המיתולוגיה היונית חוקרים וחופרים וזה תוספת למדע.

[@Mochit67]

מה קרה ליהודה שנשכח? (דקה 47). ואם הזכיר את יוכבד אז גם יוסף.

[@nulev]

הוא מרשים ביותר, מעניין מה יקרה עם יפגש עם קנוהל וכו'

[@user-ud9rz9mt5z]

יהודה זה גם שם אם שורש יהו לא?

[@kismaymada3192]

עוד 1000 שנה ההיסטוריונים יזכרו את ה"בליץ קריג" הגרמני במלחמות העולם 1,2 ,שהיה תורת לחימה. אי לכך מלחמת ששת הימים שגם הייתה "בליץ קריג," לא תחשב נס בכלל קצת פרופורציות

[@user-dg7fg1sm8n]

שיחה מאוד יפה אבל בתקופת יאשיהו כבר הארמים לא היו באיזור, לא?

[@IngvarThe5]

אלכס, אולי במקום ניסיון לבנות השארות שמסבירות השארות שמסבירות השארות אחרות עדיף לקחת הסבר ישר, מדעי ופשוט? בד"כ בחקר טקסטים קדומים ושפות' קדומות תחילת הופעת מילה בטקסט מסמנת תחילת שימוש בה. ולא רק בחקר הטקסטים. דוגמה הומוריסטית: אם בתחילת מאה שמונה עשרה מתחילים להשתמש בדיפרנציאלים זה סימן שניוטון ולייבניץ פיתחו אותו בגבול מאות 17 ו-18. לא בגלל שהוסיפו אותו לספרי לימוד בתקופת סטלין.

[@AlexTseitlin]

לא בטקסט שעובר הרבה עריכות . לפעמים מה שאתה אומר עוזר . כמו בטקסט על אברהם שרודף עד דן .

[@anyaloren4278]

אז שאני אבין, הוא מסכים שהתורה נכתבה ע"י הרבה סופרים ולא רק משה רבינו? זה לא סותר את אמינות התורה?

[@GigiAbbi-cu9qn]

אף אחד לא אומר שמשה כתב את התנ״ך רק את התורה

[@GigiAbbi-cu9qn]

הוא לא אמר שהתורה נכתבה לאורך זמן אבל התנ״ך

[@user-gd3fi4xt9x]

כדאי לראות בהקדמה של מאיר וייס לספר שלו על תהילים מדבר על כל האופנות בחקר המקרא ואיך שהן השתנו. (קשור יותר לכותרת של ההרצאה)

[@AbrahamDayan]

בדקה ה- 52 הוא מדבר על היתרבות שמות תאופוריים של יהוה. מה הוא מסיק מזה? לא ניראה ברור. האם האמונה ביהוה גברה בתקופה ההיא על פני אמונה ב"אל", או באל אחר?

[@yura3826]

מה שהוא אומר הוא, שה' מסביר למשה: וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. כלומר שעד זמנו של משה, שם השם במתכונת הוויה לא היה ידוע לעם ישראל ומאותו רגע שם זה מתחיל להיות בשימוש הדרגתי בשמות התיאופוריים. המשפט גם מסביר שאין כאן אמונה באל אחר. זהו אותו אל, אלא שעד כה הכירו אותו בכינוי אחד ומעתה מכירים אותו גם בכינוי אחר. וברור וידוע שיש לעניין זה הסברים מבחינה רוחנית. אבל ברמה הפשוטה ביותר, כפי שאני מבין, אתה מחפש תיאוריה מסובכת למשהו שכתוב באופן פשוט. אני אתן דוגמה ואל תיעלב לי. זה רק לשם דוגמה: נניח שבעוד 1000 שנה ימצאו תעודות ואזכורים של אחד בשם אברהם דיין. נניח שימצאו איזכורים לשמו ככזה עד גיל שש. מגיל שש ימצאו תעודות שבהן כתוב אבי דיין ואזכורים שבהם כתוב רק אבי. ואז מגיל 18 אזכורים רק לדיין. ואז יחליטו שיכול להיות שבגיל שש ההורים החליפו ילד. ויוסיפו תיאוריה שיכול להיות שבגיל שמונה עשרה מדובר כבר בכל המשפחה ובכל פעם מדובר בבן משפחה אחר.... זה הרי לחפש איך לסבך את הדברים. הרי יש רק אברהם דיין אחד שיהיה לנו בריא ויאריך ימים. אותו אל בכינויים שונים. ומרגע שהכינוי החדש מופיע, הוא נטמע לאט לאט בשמות תיאופוריים של אנשים. זה הכול. ברכה הצלחה בריאות וכל טוב.

[@user-ud9rz9mt5z]

בעיניו של ה צבאות כבר מופיעה בגמרא במסכת ברכות " מעולם לא קרא אדם לה ה צבאות עד שבאה חנה

[@knowledgeseekerfacts3472]

‏וואי איך אפשר אתכם תסתמו

[@damiraharonbek5387]

אלכס , תודה רבה לך על הפרויקט הנפלא , עד כה אני נהנתי מכל הראיונות עם אנשי האקדמיה ושמח לשמוע שלפחות שם עדיין נשמר שיח של כבוד וקבלה של תאוריות שונות. לצערי בפרק זה קשה לי להתייחס לפרופסור אליצור כחוקר "מקרא/ היסטוריה" הוא אינו עונה על השאלות, הוא אינו בקיא מספיק בממצאי הארכיאולוגיה ובתאוריות שקשורות אליהן(ראה ערך אולברייט) , הוא אינו בוחן את הטקסט והממצאים בצורה ביקורתית ואולי הדבר שהכי הפריע לי זה השימוש הדמגוגי בהיסטוריה עכשווית בלי קשר למציאות. חשוב לשמוע את כל הדעות והתאוריות אבל פה זה הרגיש לי כמו אג'נדה. מזכיר קצת את הסדרה בערוץ 1 , ארבעה פרקים ראשונים עם אנשי מדע ומפרק חמישי רק אג'נדות פוליטיות דתיות.

[@yotampatos]

איזו סדרה?

[@user-zg5jr8rq7w]

שכחתם את שמו של יהונתן בן שאול ואדוניהו בנו של דוד

[@user-yl2fr4my6r]

אנשים שלא מבינים את השפה לעומק, הפרופסור המלומד מתקן את החשיבה שלהם, עם הרבה הבנה של השפה העברית ממקורה והרבה שמרנות והליכה במצעדים קטנים ואמינים במקום כל מיני תאוריות כוללות שנועדו לפאר את ממציאהם

[@guy1407]

גם בצרפתית וגם ברוסית פונים בנימוס בלשון רבים.

[@DrShlomoGeller]

כל הכבוד אלכס. אם אפשר, רק אענה על השאלה ששאלת בנוגע לשינוי השפה והכתב. זו מחלוקת בין התנאים של תקופת בר כוכבא (בבלי, סנהדרין כא:ב): "אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי... רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר (שמות כז, י) ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו ואומר (אסתר ח, ט) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה". אז דבר ראשון צריך לדעת שיש כאן מחלוקת אם היה שינוי או לא, ולכן לא כל כך קל להסיק מזה מסקנות כפי ששאלת. דבר שני, גם למי שסובר שהיה שינוי, שים לב שהשינוי קרה בימי עזרא, דהינו תחת השלטון הפרסי, שאז היהודים דיברו בשפה הארמית המקובלת אז בעולם. בודאי שלדעה זו, התורה לא ניתנה בארמית. התרגום הארמי הגיע רק לאחר החורבן. דבר שלישי, יש דיונים ארוכים בראשונים ובאחרונים מאז חתימת התלמוד, איך להסביר את הקושי שמצד אחד הכתב האשורי, קרי הגופן בו אנו משתמשים היום, שהוא הכתב המקודש, וההנחה שהלוחות ניתנו בכתב המקודש, ומצד שני הנה נאמר בתלמוד שניתנה תורה בכתב עברי. הרבה קולמוסין נשברו על נושא זה, ואני אפנה ל"תורה שלימה" חלק כט של הרב מנחם מנדל כשר (סבא של אסא) שעסק בזה בהרחבה www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51444&st=&pgnum=8 . יושם על לב, שהשורש כ.ת.ב. מופיע לראשונה בפסוק: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע". לפני כן אין במקרא שום פעולה של כתיבה. הפעם השניה שבה השורש כ.ת.ב. מופיע זה לגבי הכתיבה על הלוחות. עוד יושם על לב, ההבדל בין קנית הקרקע בימי אברהם לקנית קרקע בימי ירמיהו. בעוד שאצל ירמיהו מתוארת בהרחבה כתיבת שני ספרים כעדות על קנית הקרקע - כחמישה פסוקים המתארים את הכתיבה - אצל אברהם אין זכר לזה. אברהם קונה את הקרקע "לעיני בני חת". זה מעיד שבתקופת אברהם, למרות שהיה כבר כתב, הוא שימש את הכהנים / סופרים בלבד, ולא שימש לכתיבת חוזים בין אנשים. היו להם דרכים אחרות להעיד על מכירת קרקע, ולכן מכרו "לעיני בני חת" שהם ישמשו עדים למכירה.

[@AlexTseitlin]

זה מעיד שכבר אז הם ניסו להסביר למה זה לא כתוב בעברית.

[@paleoaram5105]

מעניין שבעזרא ונחמיה התורה נקראה והוסברה / תורגמה?

[@aviraich1112]

D

[@Mochit67]

שאול אולי לא הואשם בעבודת הבעל (דקה 52) אבל לחלק מבני משפחתו שמות עם המרכיב בעל. מעניין שמיכל בת שאול ממלטת את דוד משליחי אביה שבאו להרגו והיא מניחה תרפים במיטתו שיחשבו שהוא חולה.

[@shon7507]

כל תחום מחקר זה "אופנה חולפת" הרפואה של היום זה לא הרפואה של לפני 100 שנה הפיזיקה של היום זה לא הפיזיקה של לפני 100 שנה וכו' גם חקר המקרא התפתח עם השנים ולא סתם אופנה שהתחלפה

[@moshepantelat4078]

Сколько самодовольного невежества, г-н Цейтлин! Цитируете источники, не понимая их совершенно...

[@knowledgeseekerfacts3472]

‏למה כולכם מדברים ונכנסים לדברים של הפרופסור אתם ממש מרגיזים ולא מקצועיים בכלל

[@user-pv9kn3zi2r]

לא הבינותי ממנו כלום , לצערי

[@davidmalka2986]

צייטלין שם נוכרי בואו נאמץ שמות-משפחה עבריים במקום שמות גרמניים ורוסיים וגם ערביים צייטלין = אילון. אילן

[@AlexTseitlin]

צייטלין בא משם נשי צייטל כנראה או ממילה גרמנית זמן . ציטל.

[@davidmalka2986]

@@AlexTseitlin בסדר אבל מגזריות ושבטיות בחברה ישראלית מסומלת בשמות נכריים הרי כולנו יודעים שאנחנו שופטים את השני לפי שםמשפחה אפילו לפני פגישה הגלותיות הזאת הורסת את עתידינו הזהות העברית שלנו משליםה את הזהות היהודית שלנו בדרך להקמת הסיוויליזציה העברית

[@user-gd3fi4xt9x]

חז"ל אומרים ששימרו את שמות החודשים הבבליים כדי לראות את הפלא שחזרנו מבבל. ואומרים שגם עכשיו בוא נשמר את השמות לראות את הפלא שחזרנו מארבע כנפות הארץ!

[@knowledgeseekerfacts3472]

22:30 ‏אולי תהיה בשקט לפעמים??

[@AbrahamDayan]

למה לא שואלים את כל הפרופסוריים הדתיים שאלה פשוטה וחשובה: עד כמה האמונה הדתית מונעת ממך להגיע למסקנות המתנגשות עם אמונתך? וכפועל יוצא, עד כמה אתה מנסה להתאים את המסקנות לאמונה? האם אתה מאמין שהטקסט קשור לאלוהים, כנקודת מוצא שלך? פרופסור אליצור אדם ישר לב ומקסים ומקצוען בתחומו, תחום הלשון. הוא לא חוקר מקרא. ונדמה שכל מיני שאלות הוא משאיר בצריך עיון, ונוקט בגישה מגוננת על אמונתו, אפולוגטית וחסרת חופש אקדמי פנימי.

[@freedomfighter644]

למה לא שואלים את כל חוקרי התנך החילוניים עד כמה תאוותך לעשות מה שבא לך משפיעה על חקר התנ"ך ומסורת העם אודותיו על מסקנותיך ?

[@AbrahamDayan]

@@freedomfighter644 פרימיטיב דוס שכמותך, אותך תיכנתו לבוז להשכלה ולפרופסורים כחלק מטאקטיקה שלא להתעמת עם המאמרים והתגליות. לשיטתך כולם רשעים שמחפשים הצדקה לרשעותם. זו הגישה החרדית הפרימיטיבית שחרטה על דגלה שנאה להשכלה. תתכבד ללמוד מקרא באוניברסיטה ותתמודד עם הטענות ניראה אותך גיבור גדול. אחרי שתשכיל, תבין באיזה עולם צר אופקים אתה חי.

[@AbrahamDayan]

@dislokx3 sa ככה מדבר חמור דתי, אולי חרדי, שצופה באינטרנט בסתר ומגן על הפרימיטיביות של הדת הנבערת מדעת ומהשכלה. אומלל שכמוך ימשיך לחיות בחושך.

[@freedomfighter644]

@@AbrahamDayan אתה זקוק לפסיכיאטר .

[@AbrahamDayan]

@@freedomfighter644 תמשיך להגן על הדת מאימת ההשכלה ותזכה לשנים רבות נעימות וטובות. אשריהם ישראל שאתה עומד על משמר האמונה התמימה והנבערת. מר פריפייטר המיסטורי. לך לטישים של האדמורים הפרימיטיבים שקיבלו את תפקידם בירושה והטפשים קופצים על השיירים. דת חרדית עלובה המביישת את היהדות.