במי כדאי לבטוח - מי שמאמין לא מפחד - שיעור 5 - הרב אהרן לוי

[@תוכורצוףאהבה-פ5פ]

חברים אם אתם נהנים מהשיעורים של הרב כמוני בואו נכיר טובה לרב ונעשה לייק או שיתוף ובכך החשיפה לשיעורים תהיה גדולה יותר !

[@אליעזרדהן-ס4ש]

חזק וברוך

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@מיריאוחיון-ז2נ]

תודה לרב על השיעורים יהי שכרך מעם השם 🎀

[@Rabbiaharonlevy]

אמן

[@orellev6793]

פשוט, גאונות. אני לא יודע אם הרב רואה את התגובות או לא, אבל במידה וכן רציתי לציין שמבחינתי כל מילה ומילה בהקדמות שעושה הרב הכרחית ומסייעת מאוד להבנת הנושאים. תודה מכל הלב על שיעורים מרתקים ומחכימים. פשוט תענוג לנשמה!

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@נחמןשמוע]

שיעור כלכך טוב! בכללי הסדרה הזאת מעולה תודה רבה!!!

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@Ariel545]

תודה על האפשרות לראות את השיעורים

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@אהרוןאהרון-ט2כ]

ב.ס.ד.רפואה גדולה לנשמה ללא תשלום.אשריך איש יקר.על כל מילה .אמת כל מילה חזק ביותר.חובה לפרסם.כי זה ורק זה יתן ביטחון לעם היושב בארץ הקודש.((היהודים בלבד)) לכן איש יקר מברך אותך תמיד בכל הברכות שבתורה הקדושה אמן..((כל מילה זה כדור נגד פחד.חזק חזק )))

[@Rabbiaharonlevy]

תבורך.

[@lone_wolf1000]

סיכום קצר: כאשר האדם בוטח באדם, הבורא מסיר השגחתו ממנו. ישנו הבדל בין עונש לתוצאה. עונש זו תגובה של ישות כלשהי אל מול העושה. תוצאה היא תגובה טבעית והכרחית לפעולה שנעשתה. הסרת השגחת הבורא לבוטח באדם זה לא עונש זו תוצאה של חוק רוחני. כאשר אדם נמצא בדבקות עם הבורא, יש עליו השגחה פרטית ושום דבר אינו יכול לפגוע בו וכאשר אדם בוטח באדם אחר הוא מסיר דבקותו עם הבורא ולכן אינו מושגח, זו תוצאה לא עונש.

[@Rabbiaharonlevy]

יפה

[@lone_wolf1000]

הקטע מדברי הרמב"ם: והנה נגלה אלי עיון נפלא מאד, יסורו בו ספקות ויתגלו בו סודות אלהיות. והוא שאנחנו כבר בארנו בפרקי ההשגחה, כי כפי שיעור שכל כל בעל שכל תהיה ההשגחה בו. והאיש השלם בהשגתו אשר לא יסור שכלו מהשם תמיד, תהיה ההשגחה בו תמיד, והאיש שלם ההשגה אשר תפנה מחשבתו מהשם קצת עתים, תהיה ההשגחה בו בעת חשבו בהשם לבד, ותסור ההשגחה ממנו בעת עסקו; ולא תסור ממנו אז כסורה ממי שלא ישכיל כלל, אבל תמעט ההשגחה ההיא, אחר שאין לאיש ההוא השלם בהשגתו, בעת עסקו, שכל בפועל, ואמנם הוא אז משיג בכח קרוב, והוא דומה בעת ההיא לסופר המהיר בשעה שאינו כותב. ויהיה מי שלא השכיל השם כל עיקר, כמי שהוא בחושך ולא ראה אור כלל, כמו שבארנו באמרו ורשעים בחשך ידמו (שמואל א ב); ואשר השיג וכונתו כולה על מושכלו, כמי שהוא באור השמש הבהיר; ואשר השיג והוא מתעסק, דומה בעת עסקו למי שהוא ביום המעונן, שלא תאיר בו השמש מפני העב המבדיל בינה ובינו. ומפני זה יראה לי כי כל מי שתמצאהו רעה מרעות העולם, מן הנביאים או מן החסידים השלמים, לא מצאהו הרע ההוא רק בעת השכחה ההיא, ולפי אורך השכחה ההיא או פחיתות הענין אשר התעסק בו, יהיה עוצם הרעה. ואחר שהענין כן, כבר סר הספק הגדול אשר הביא הפילוסופים לשלול השגחת השם מכל איש ואיש מבני אדם, ולהשוות ביניהם ובין אישי מיני שאר בעלי חיים, והיתה ראיתם על זה, מצוא החסידים והטובים רעות גדולות. והתבאר הסוד בזה, ואפילו לפי דעתם. ותהיה השגחת הש״י מתמדת במי שהגיע לו השפע ההוא המזומן לכל מי שישתדל להגיע אליו, ועם הפנות מחשבת האדם והשיגו הש״י בדרכים האמתיים ושמחתו במה שהשיג, אי אפשר שיקרה אז לאיש ההוא מין ממיני הרעות[1], כי הוא עם השם והשם עמו. אבל בהסיר מחשבתו מהשם, אשר הוא אז נבדל מהשם, השם נבדל ממנו, והוא אז מזומן לכל רע שאפשר שימצאהו, כי הענין המביא ההשגחה ולהמלט מיד המקרה, הוא השפע ההוא השכלי. וכבר נבדל קצת העתים מן החסיד ההוא הטוב, או לא הגיע כלל לחסר ההוא הרע, ולזה אירע לשניהם מה שאירע. והנה התאמתה אצלי זאת האמונה גם כן מדברי התורה, אמר ית' והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה (דברים לא יז). ומבואר הוא שהסתרת הפנים הזאת אנחנו סבתה, ואנחנו עושים זה המסך המבדיל בינינו ובינו, והוא אמרו ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה (דברים לא יח), ואין ספק כי דין היחיד כדין הצבור. הנה התבאר לך כי הסבה בהיות איש מבני אדם מופקר למקרה ויהיה מזומן ליאכל כבהמות, הוא היותו נבדל מהשם. אבל מי שאלוהיו בקרבו לא יגע בו רע כל עיקר, אמר הש״י אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך (ישעיהו מא י), ואמר כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך (ישעיהו מג ב). כי כל מי שהביא עצמו עד ששפע עליו השכל ההוא, תדבק בו ההשגחה וימנעו ממנו הרעות כולם, אמר ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם (תהלים קיח ו), ואמר הסכן נא עמו ושלם (איוב כב כא), יאמר פנה אליו ותשלם מכל רע. התבונן בשיר של פגעים (שבועות טו ב), תראה שהוא מספר ההשגחה ההיא הגדולה, והמחסה והשמירה מכל הרעות הגופניות, הכוללות והמיוחדות באיש אחד זולתי שאר בני אדם, לא מה שהוא נמשך מהם אחר טבע המציאות, ולא מה שהוא מהם מצער בני אדם, אמר כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות (תהלים צא ג), באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו (תהלים צא ד), לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם (תהלים צא ה), מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים (תהלים צא ו). והגיע לספור השמירה מצער בני אדם, שאמר שאתה אילו יקרה שתעבור במלחמת חרב פושטת ואתה על דרכך עד שיהרגו אלף הרוגים משמאלך ועשרת אלפים מימינך, לא יגע בך רע בשום פנים, אלא שתראה ותביט משפט השם ושלומתו לרשעים ההם שנהרגו ואתה בשלום, והוא אמרו יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש (תהלים צא ז), רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה (תהלים צא ח), וסמך לו מה שסמך מן ההגנה והמחסה. ואח״כ נתן טעם לזאת השמירה הגדולה, ואמר כי הסבה בזאת השמירה הגדולה באיש הזה, כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי (תהלים צא יד), וכבר בארנו בפרקים הקודמים שענין ידיעת השם היא השגתו, וכאלו אמר זאת השמירה באיש הזה היא בעבור שידעני וחשק בי אח״כ. וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק, כי הפלגת האהבה עד שלא תשאר מחשבה בדבר אחר אלא באהוב ההוא, הוא החשק. וכבר בארו הפילוסופים כי הכחות הגופניות בימי הבחרות ימנעו רוב מעלות המדות, וכל שכן זאת המחשבה הזכה העולה ביד האדם משלמות המושכלות המביאות לחשק השם יתעלה. כי מן השקר שתעלה ביד האדם עם רתיחת הליחות הגופניות, כי כל אשר יחלשו כחות הגוף ותכבה אש התאוות, יחזק השכל וירבה אורו ותזך השגתו וישמח במה שהשיג, עד שכשיבא האיש השלם בימים ויקרב למות, תוסיף ההשגה ההיא תוספת עצומה, ותרבה השמחה בהשגה ההיא והחשק למושג, עד שתפרד הנפש מן הגוף אז בעת ההנאה ההיא.

[@Rabbiaharonlevy]

יפה

[@רותיירחי-ק6י]

תודה לרב על כל הרצאותיו המחזקות באמונה, נהנת מכל שיעור ושומעת ברצף... אני חושבת שאפשר לפרש את זה שמסיר השגחתו ממנו, כלומר אותו אדם שבוטח בזולתו *הוא" מסיר את השגחת ה'' ממנו, האם זה כיוון נכון?

[@Rabbiaharonlevy]

אכן. במעשיו הוא גורם לכך.

[@רותיירחי-ק6י]

@@Rabbiaharonlevy כלומר לא ה' מסיר את ההשגחה ממנו, אלא הוא בעצמו מסיר ממנו את השגחת ה',

[@רותיירחי-ק6י]

כך שזה בעצם לא עונש,

[@Rabbiaharonlevy]

הוא גורם להסרת ההשגחה של השם.

[@יוניבר-ד7ט]

שלום כבוד הרב האים זה שאני עובד נחשב שם מבטחו בבשר ודם?

[@Rabbiaharonlevy]

חלילה. אדם שהפרנסה שהוא מתפרנס היא הגורמת שלוותו, זהו ושם בשר זרועו, אך אם שלוותו אינה מפרנסתו אלא מהחדיעה שהשם יתברך משגיח עליו ומפרנסו אין כאן חוסר בטחון.

[@יוניבר-ד7ט]

תודה

[@Rabbiaharonlevy]

בשמחה

[@ronidekel8197]

שלום צדיק! הרב אמר שהאדם צריך לעשות השתדלות ואת השאר השם עושה.

[@Baronigal1]

מ

[@יואלאיפרגן-ס1ז]

שלום הרב רציתי לשאול הרב אומר שהאדם יכול לבדוק את עצמו עם הוא בוטח בה' אז הוא מרגיש רגועה כי בטחונו בה' אבל יש מצבים שאני בוטחת בה' ומתפללת לישועה ועד שאין לי ישועה אני לא מרגישה רגועה לדוגמא זרע של קימה , להתקבל למקום שאני רוצה, זיוג הגון,וכ... אז אני מתפללת וזועקת לה' ואני מרגישה שרק הוא ולא אחר יכול להושיעה אותי וגם כשאני עושה השתדלות אני עדין סומכת על ה' ולא על ההשתדלות אבל להרגיש רגועה אני לא יודעת אם אני מרגישה כך ומצד אחר אני מרגישה שאין לי בטחון באף אחד חוץ מ ה'

[@Rabbiaharonlevy]

להרגיש רוגע הכוונה שאינו יודעים שהקב"ה יכול להושיע אותנו ורק הוא יכול. כמו כן אנחנו יודעים שהוא נותן לנו את הטוב בשבילנו ולכן עלינו להיות רגועים שכל מה שקורה זה מאתו.

[@יואלאיפרגן-ס1ז]

@@Rabbiaharonlevy והרב עם זה דברים שקשורים לענינים רוחנים לדוגמא להתקבל לכולל או זיוג או ילדים ואדם מתפלל ועושה השתדלות סומך רק על ה' אבל עדין לא רגוע כי זה עוד לא קורה אין שום התפתחות משום כיון מה אדם צריך לעשות להגיד זה לטובתי או להמשיך כי זה משאיר אותו תקוע איך הוא אמור להמשיך מכאן אדם הגיע לגיל של חתונה ולא מתחתן או התחתן ואין לו ילדים או רוצה ללמוד אין לו כוללל מה עושים איך אפשר להיות רגועים

[@Rabbiaharonlevy]

עיין כאןkzbin.info/www/bejne/javQqHapqJl0lbM