טקס הוקרה - קהילת נחל עוז מודה | פרק 3 - החקלאות חזרה ראשונה | תודה למתנדבים, למנהלים ולעובדי הענפים

Рет қаралды 134

Күн бұрын

נחל עוז אומרת תודה 💚
התודה השלישית, למנהלי הענפים, לעובדים, לכל המתנדבות והמתנדבים הרבים, שהגיעו מכל קצוות הארץ, בני משק לשעבר וכאלה שהסיפור של נחל עוז נגע בהם - שעזרו להחזיר את כל ענפי המשק לתלם, מהחקלאות, הרפת והלולים ועד משק הילדים (פינת החי) והנוי ברחבי הקיבוץ.
קטע מהדברים שנשאו שרונה ונדב בטקס:
נדב: קצת היסטוריה חברים - בשמחת תורה 1953, נוסד קיבוץ נחל עוז, על ידי חברות וחברי הכשרת מעין ברוך, "היום אנו מניחים יסוד לישוב קיבוצי בנחל עוז, נדע לקשור את עצמנו לחבל ארץ זה בעבודה והגנה, בצמידות אל הקרקע וכל אשר עליה" (מתוך מגילת היסוד).
שרונה: היאחזות הנחל הראשונה, ברוח חזונו של דוד בן גוריון, ליישב ולעבד את האדמה עד הגבול. מגן ירק לעשרת אלפים דונם של שדות ומטעים, מפרה אחת לרפת מפוארת של כ-400 חולבות.
ההרס במערכות ההשקיה, הציוד החקלאי שנגנב, מכון החליבה ההרוס והמתבנים שעלו באש אדומה לשמיים, בשמחת תורה, בשבעה באוקטובר, איימו להשבית את החקלאות המפוארת. אך תוך ימים ספורים, אנשי נחל עוז, בעזרת הרבה אנשים טובים, ותיקי הקיבוץ, עובדי הנוי, הרפת והחקלאות לדורותיהם - עשו את הבלתי יאמן. הם חזרו לרפת, לשדות, ללולים, למשק. הם נטעו שביב של תקווה.
נדב: פרק שלישי "השמש אורי לנו אורי,
המחרשה עברי, עבורי,
חרשי בתלם וחזורי
עד לילה, ליל יאפיל".
ביום ה-413 מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023, ציינו 71 שנים להיווסדו של הקיבוץ, וחשבנו שיהיה נכון לרגע לעצור, לנשום ולהחזיר תודה.
כל כך הרבה אנשים ליוו אותנו והחדירו לחיינו קרני אור, מכל קצוות הארץ ומכל קשת החברה הישראלית, כאלו שהיו לרגע וכאלה שכבר תקופה ארוכה, כאלו שנתנו חומר וכאלה שנתנו רוח, ממלאי תפקידים שעושים את הלא ייאמן, ואנשים שבאו בעקבות הלב והציונות, בהתנדבות מלאה.
ניסינו להוקיר את כולם, להראות את פועלם, וזה היה קשה, כי יש כל כך הרבה. מקווים שהצלחנו. התרגשנו מהזכות להגיד תודה לאנשים, לקהילות, לחברות, לכל מי שליווה, תמך ועזר, מאז הלילה הנורא, ובעיקר, שמר על כבודנו.
ואנחנו, קהילת נחל עוז, שמתוך החושך והאובדן, מצליחה לראות גם את החיים ולרגע לעמוד בצד הטבעי לנו יותר - הצד הנותן. אנחנו לא שוכחים את החברים שאיבדנו, לאורם אנו הולכים, אתם ההשראה ומקור הכוח שלנו. לא מפסיקים להיאבק על חזרתם של עמרי, צחי וכל החטופות והחטופים. נמשיך לצעוד בדרך הקשה, ואנחנו יודעים שאיפה שאין מדינה יש עם - שאיתו נוכל להגיע לימים טובים.
קרדיט: וידאו משמר העמק