הפרדה בין דת ומדינה בישראל - האם זה נכון?! | הרב גיא אלאלוף

[@AmirSarosi]

תודה רבה לך, אחרי הרבה שנים של חזרה בשאלה נתקלתי בסרטון שלך במקרה.אני עוקב קבוע,ולאט לאט מתחיל שוב להאמין.

[@MOSHIACHTVinternational]

בס״ד חייל טוב יש למלך. תודה שיעור טוב 🛰️🚩

[@liortsook]

שיעור אקטואלי מרתק

[@Mikajsl78]

תודה רבה!

[@יעקב_ברקאי_יועץ_משכנתאות_מומלץ]

תודה על האהבה והחכמה שאתה מעביר.

[@bob-c8f5t]

חזק וברוך.

[@danceillusions13]

שמחתי לשמוע את הרב מזכיר את מלטה ארץ ילדותי 😊

[@natan_korkus]

וואו הרב תודה לך על הישעור המעלף הזה, כל פעם אהע רואה שיצא שיעור, מסצכל על הנושא, בטוח שכבר משעצי עליו מלא, ובסוף מגלה שלא, חשבתי על זה והבנתי, שזה בגלל לשרוב מדברים על הכול ממשקפיים של ערכים, הרב מפרק את הנושא (בהמון שיעורים) לגורמים היסטוריים ותרבותיים, ופתאום אתה מגלה שהפיל הוא עכבר. 9:15 יצא לי לראןת אצל ירון ידען (לא בדקתי מקור) סקר של 48% חילונים, עדעין זה מיעוט ודאי שיש כמו שהרב אנר, סקרים של 30%

[@Elchanan1987]

הייתי שמח לראות אנשים כמוך בכנסת. תשפיע יותר מחוכמתך

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

זה מה שאתה מאחל לי? געוואלד

[@Elchanan1987]

@Rabbi_Guy_Alaluf מאחל לעם ישראל

[@michaelmmm7232]

תודה על השיעור . הסתכלות מאוד יפה ובריאה על החילוניות ועל המדינה (מצביע לפייגלין בבחירות? ) אני אשמח שתלמד איתי את המושג "עם יהודי" , כמושג הוא נכנס לשימוש רק בשלהי המאה ה18 תחילת ה19 על ידי ה"משכילים" וה"חסידים" עד אז אין במקורות שלנו את השימוש בביטוי "עם יהודי" זה תמיד "עם ישראל" או לעתים "עם עברי" וזה קריטי כי זה בדיוק מדבר על הנושא של הפרדה של דת ומדינה ... אם יגידו עם ישראל לא ניתן לטעון את ההונאה שהצגת "הפרדה בין דת ומדינה" כי החוק המדיני בעם ישראל הוא החוק הדתי ואין יכולת הפרדה כי עם ישראל מוגדר על ידי התורה ולא על ידי שום דבר אחר! חייבים לחזור לתפיסה המקורית הזאת לדעתי. אשמח לקרוא או לשמוע שיעור מה דעתך על זה. י.י.ל.ו. שלום מיכאל חי.טו.ב.

[@Nadavier1]

תודה רבה כבוד הרב. אולי היהדות האירופאית הפכה עם השנים לדת ששמה את עבודת היחיד במרכז, בגלל חוסר הלאומיות והשפעת הנצרות. אם כן, אז יש גם מקום לשאלה של דת ומדינה בישראל

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

@@Nadavier1 אני מסכים, לצערי

[@danceillusions13]

אתה יכול לתת דוגמא? על איזה סוג קהילות אתה מדבר בדיוק? ומה זה היהדות האירופאית - כל היהודים שגרים באירופה, או רק השומרי תורה ומצוות? האם מדובר באנשים עצמם, או במה שהרבנים מלמדים אותם בבתי כנסיות? בתור מישהי שגרה באירופה אני מרגישה שזה מאוד שונה מעיר לעיר. למשל רב הקהילה שלנו הוא ישראלי עם כיפה סרוגה שלמד במרכז הרב. כמובן זה משפיע על הקהילה. אבל יש פה גם קהילה של חב"ד, בערים אחרות יש רבנים ליטאים, רב של ברסלב, וכו'. כל זה עושה הבדל.

[@natan_korkus]

מאמין שהוא התכוון מבחינה היסטורית​@@danceillusions13

[@aa-io9jq]

האם לדעת הרב יש הבדל בין דת לרוחניות? אם אכן יש, מה לדעתו היחס ביניהן?

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

@@aa-io9jq בהחלט יש הבדל. יהיה קשה להסביר את היחס ביניהם פה בתגובה.

[@aa-io9jq]

@@Rabbi_Guy_Alaluf האם היחס לנושא הפרדת דת ומדינה זהה לדעתו ליחס לנושא הפרדת רוחניות ומדינה?

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

@@aa-io9jq אני מאוד מקווה שלא יהיה שום קשר בין רוחניות למדינה

[@aa-io9jq]

@ תודה רבה

[@aa-io9jq]

@@Rabbi_Guy_Alaluf המשפט הבא מתקבך על דעתך? רוחניות בלתי אפשרית ללא דת תחילה, כהכנה, ואילו דתיות אינה שלמה ללא רוחניות.

[@lior3169]

מסכים שהחילוניות היא דת. אני קורא לה דת האנטי-דת. ודווקא משום כך היא מספקת, בניגוד לדתות אחרות, פלטפורמה אידיאלית לחיבורים ומיזוגים (וזה משמעותי במיוחד כשאתה חלק מקהילה מיניאטורית כמונו ושואף להיות "ככל עמים" או "נורמלי"). בנוסף יש קורלציה מוכחת בין מעמד סוציואקונומי לחילון וזה גם די הגיוני, כי כשיש לך אמצעים יש לך יותר מה לעשות עם ה"חופש". במילים אחרות, המתח בין דת ומדינה הוא מתח בין העם לאליטה, בין עניים (רוח) לעשירים (חומר). בכל מקרה שיעור מרתק כרגיל

[@hh10006]

מה שאתה אומר פה סותר את מה שנאמר בשיעור, למרות שאתה מציג את זה כהסכמה. להתייחס לחילוניות כ"אנטי-דת" זה שוב לייחס לה אוניברסליות, כאילו יש סוג גנרי של (אנטי)דת כלל אנושית, במקום להתייחס אליה כמו שהרב אמר, כסוג מאד מקומי ומסויים של נצרות פרוטסטנטית. אתה טוען שככל שהאדם הוא יותר עשיר הוא יעדיף להיות יותר חילוני, כי יש לו אמצעים לממש את החופש. מאותה הקורלציה אפשר לגזור גם סיבתיות הפוכה: הרי הייתה בימי הביניים קורלציה בין המעמד הכלכלי של האדם למעמדו בכנסייה, אז הגיוני באותה מידה להניח שחילונים הם פשוט ראשי הדת החדשים ולכן מרכזים אצלם את הכוח הכלכלי. הדיכוטומיה שאתה מציג בין דת ומדינה/ רוח וחומר, היא שוב ביטוי לצורת מחשבה נוצרית, בניגוד לתוכן השיעור. כשאתה מדמיין את "כל העמים" שאתה שואף להיות כמוהם, האם מדובר ב*כל* העמים או רק בעמים עם הרקע הנוצרי ה"נורמלי"?

[@lior3169]

הפוך, הנצרות הפרוטסטנטית היא סוג מסוים של חילוניות. פרוטסטנטיות מהמילה פרוטסט, כלומר מחאה או מרד בזהות הישנה, במקרה הנ"ל בזהות הקתולית. המרד בזהות ובשורשים (ולא חשוב איזה) הוא הוא הגורם המגדיר, המאפיין ובעיקר המאחד את כל אותם רדיקלים "חופשיים", פתיתי שלג "ליברליים", פליטי הדתות והאמונות השונות, שבסוף צמאים לחברה ושבטיות כמו שאר החיות בטבע וצריכים "דת" להתגבש סביבה. זה מה שמבדיל את החילוניות וזה גם הדיסוננס המובנה שלה שמקריס אותה כל פעם מחדש. דת שמבוססת על מרד והתנגדות לרעיון של דת.. אנטי-כרייסט.. קצת כמו ששחור זה גם צבע אבל בעצם יותר נכון להגדיר אותו כחוסר צבע

[@avivb.m.7487]

ראה את הספר של פייגלין ׳להיות יהודי חופשי׳ שמרזה את המדינה מאוד ובכל זאת שומר על זהות יהודית במרחב הציבורי

[@בעל_הסולמית]

1. הנושא המרכזי: ההרצאה עוסקת בשאלה של דת ומדינה, והאם יש צורך בהפרדה בין השניים. 2. מונחים מקצועיים: - דת: מערכת של אמונות ופרקטיקות רוחניות הנוגעות ליחס האדם עם כוחות עליונים. - מדינה: מערכת פוליטית המאורגנת סביב שלטון ריבוני המנהל את ענייני הציבור. - הפרדה דת ומדינה: רעיון לפיו השלטון והדת צריכים להיות נפרדים, כאשר השלטון אינו נוגע בעניינים דתיים והדת אינה מתערבת בניהול המדינה. - חילוניות: תפיסת עולם שמפרידה בין תחום הדת והתחום הציבורי והפוליטי. 3. עיקרי הדברים: - נושא דת ומדינה הוא מורכב ולא ניתן לפתור אותו בקלות. - השאלה המרכזית היא מהי דת ומהי מדינה, והאם ניתן להחיל את מושגי המדינה המודרנית על הדת כפי שהייתה בתקופות עבר. - יש הבדל בין גישות דתיות שונות בשאלת ההפרדה: נוצריות פרוטסטנטיות רואים את הדת כעניין אישי, בעוד שגושים אחרים, כמו ביהדות ובאסלאם, יש המעדיפים קשר הדוק יותר בין הדת למדינה. - השאלה האם צריך להפריד דת ומדינה נובעת מהתפתחות המושג המודרני של מדינה ריבונית, שהחל במאה ה-17. - ההפרדה בין דת ומדינה נולדה במידה רבה מתוך תהליכי הרפורמציה הפרוטסטנטית. 4. הגדרות והבהרות: - רפורמציה פרוטסטנטית: תנועה דתית במאה ה-16 שדחפה להפרדה בין דת ומדינה. - תיאוקרטיה: שלטון דתי שבו המנהיג הדתי הוא גם השליט הפוליטי. 5. ניתוח והקשר: ההרצאה בוחנת את ההיסטוריה של דת ומדינה, כאשר ההפרדה נוצרה בעיקר באירופה בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית, והובילה לעקרונות חילוניות במובנים שונים של החיים המודרניים. המודל הפרוטסטנטי השפיע על תפיסות חילוניות, ואותו מודל הוביל לתפיסת הדת כעניין אישי בלבד, שאינו קשור לניהול הציבור. 6. דוגמאות להמחשה: - המאבק בין האפיפיור לקיסר ברומא בשנת 1077, שהדגים את המעורבות ההיסטורית של הדת במערכת השלטונית. - דוגמת השלטון האיראני, בו המנהיג הדתי הוא גם ראש המדינה, המהווה ניגוד למה שנחשב להפרדה בין דת למדינה. 7. השלכות ותוצאות: ההשלכה המרכזית היא שבחברות שבהן קיימת הפרדה בין דת ומדינה, נוצרת מערכת פוליטית חילונית המובילה לתפיסה של הדת כעניין אישי בלבד. המודל הפרוטסטנטי שינה את הדרך בה הציבור נתפס ואת מערכת היחסים בין הדת לשלטון. 8. המלצות ופעולות: ההרצאה ממליצה לבחון את הסוגיה מתוך הבנת ההיסטוריה שלה ולהתחשב בגישות השונות שצמחו במהלך ההיסטוריה. 9. שאלות פתוחות: - האם ניתן להחיל את המודל הפרוטסטנטי על תרבויות דתיות אחרות כמו יהדות או אסלאם? - מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השפעת הדת במערכת המדינה המודרנית? 10. סיכום: ההפרדה בין דת ומדינה היא רעיון שנולד מתוך הרפורמציה הפרוטסטנטית והושפע ממנה רבות, אך יש לבחון את המורכבות של הסוגיה במגוון ההיסטורי והתרבותי שלה. 1. הנושא המרכזי ההרצאה עוסקת בקיום קשר בלתי נפרד בין דת ומדינה ביהדות, תוך בחינת העקרונות המוסריים והחוקיים של כפייה דתית והשלכותיה במציאות של מדינה יהודית. 2. מונחים מקצועיים - כפייה דתית: דרישה לכבד או להחיל אורח חיים דתי על אחרים, לעיתים בניגוד לרצונם. - דת ומדינה: הכוונה למערכת היחסים בין עקרונות דתיים לבין מבנה שלטוני. - שלטון ציבורי: ניהול עניינים ציבוריים באופן שמייצג את רצון הכלל, ולא אינטרסים פרטיים. 3. עיקרי הדברים - אין הפרדה אפשרית בין דת ומדינה ביהדות, שכן הדת מתפשטת ממישור הציבורי ועד הפרטי. - הדיון על כפייה דתית ביהדות שונה מהכפייה הדתית בנצרות או באסלאם. - יהדות היא חלק מעם ישראל, ולכן כל המצוות והאמונה באות לידי ביטוי דרך הציבור ופעולות משותפות. - מצוות כמו שלושת הרגלים או קורבן תמיד מהוות ביטוי לקיום הדת בציבור. - הכפייה הדתית ביהדות נובעת מאמונה בסיסית של ערך התורה והמצוות עבור כל העם. 4. הגדרות והבהרות - הפרדה בין דת ומדינה: רעיון ששייך לדתות שבהן הדת לא חודרת לכל תחומי החיים הציבוריים. - הכפייה הדתית: לא בהכרח פוגעת בחופש, אך נובעת מהאמונה שבאדם הנדרש לקיים מצוות יש יתרון רוחני ומוסרי. 5. ניתוח והקשר ההרצאה מציגה את רעיון השילוב של דת עם ציבור ומדינה ביהדות, ומסבירה מדוע כל ניסיון להפריד בין השניים מבטל את עקרונות הדת. ההקשר הוא שזיהוי בין דת עם ציבורי הוא מהותי להיווצרות זהות יהודית. 6. דוגמאות להמחשה - שלושת הרגלים הם דוגמה לכך שמצווה דתית חייבת להתקיים בקבוצה ועם ישראל. - קיום מצוות כמו קורבן תמיד היו מקוימות על ידי הציבור ולא פרטית. 7. השלכות ותוצאות הניסיון להפריד בין דת ומדינה בישראל יכול להוביל לפגיעה בזהות היהודית של המדינה ולחוסר שלמות רוחנית. 8. המלצות ופעולות יש להימנע מהפרדת דת ומדינה, אלא לפתח דרך שמכבדת את הדת גם במרחב הציבורי, תוך מתן מקום לאמונות השונות.

[@בעל_הסולמית]

9. שאלות פתוחות - כיצד ניתן למצוא איזון בין חופש דת לבין שמירה על ציבורים חילוניים במדינה יהודית? - האם יש מקום להחמיר או להקל בכפייה דתית במצבים מסוימים? 10. סיכום ההיבט המרכזי בהרצאה הוא שהדת היהודית אינה נפרדת מהמרחב הציבורי, ובמדינה יהודית יש חובה להחיל את הדת בכל תחומי החיים, גם אם יש בכך אלמנטים של כפייה דתית. ההרצאה מתמקדת במערכת הדתית בישראל, בהיבטים של השפעת השלטון החילוני על הרבנות הראשית והיחס של החברה החרדית לשלטון הדתי. 1. הנושא המרכזי ההרצאה עוסקת במערכת הרבנות הראשית בישראל, השפעתה והקשר עם השלטון החילוני, תוך התמקדות במתח בין השפעת המדינה על הדת והחיים הדתיים. 2. מונחים מקצועיים - רבנות ראשית: גוף דתי המופקד על תחום הדת בישראל, כולל קביעת הכשרות, חופה וקידושין ומערכות דתיות אחרות. - הפרדת דת ומדינה: רעיון שנועד להפריד את הסמכויות הדתיות והמדיניות, במטרה להימנע מהשפעת הדת על החלטות ממשלתיות. - חופש הפרט: עקרון המגן על זכויות הפרט, כגון הזכות לבחור את דרך חייו ודתו. 3. עיקרי הדברים - ממסד הרבנות הראשית בישראל נשלט על ידי מנגנונים פוליטיים, והשפעת השלטון החילוני עליו מובילה לצמצום האוטונומיה הדתית. - קשרי שיתוף פעולה בין השלטון החילוני והחרדי אינם תמיד משרתים את טובת הדת, אלא את טובת המדינה. - ישנה התנגדות לשלטון דתי חזק במדינה, אך מציאות זו איננה בהכרח משקפת את טובת הדת. 4. הגדרות והבהרות - הפרדה בין דת ומדינה: לא מדובר רק בהסדרת מערכת הדת, אלא בהשפעה ישירה על איך כל צד שולט במערכת הדתית. - השליטה הדתית במדינה: מדבר על איך הדת נתפסת ככלי לשליטה פוליטית. 5. ניתוח והקשר ההרצאה מציינת את הקשר בין השפעת המדינה על הדת לבין הצורך לשמור על חופש הדת והפרט. הקונפליקט בין הדת לשלטון מציב שאלות על האיזון בין שמירה על חופש הדת לבין שמירה על חופש הפרט. 6. דוגמאות להמחשה - דוגמה לקשר בין דת ומדינה: השפעת הסכמים פוליטיים על בחירת רבנים וכיצד זה משפיע על החברה החרדית והחילונית. - דוגמה נוספת: המערכת הכשרות בישראל וכיצד היא מקבלת החלטות על פי סטנדרטים דתיים שהמדינה לא תמיד משקפת. 7. השלכות ותוצאות - ייתכן כי חופש הדת וההבנה של קיום דתות שונות בישראל יהיו מוגבלים אם הממסד הדתי לא יוכל להתפתח באופן עצמאי. - התמשכות המתח בין הדת למדינה עשויה להוביל לבעיות חוקיות ומדיניות. 8. המלצות ופעולות - חשוב לפרק את הרבנות הראשית במצבה הנוכחי ולשמור על סמכויות דתיות נפרדות כדי לאפשר לממסדים דתיים לפרוח בחופש. - יש לשמור על איזון בין חופש הדת לבין חופש הפרט. 9. שאלות פתוחות - איך ניתן לייצר איזון בין שלטון דתי לשלטון חילוני מבלי לפגוע בחופש הפרט והדת? - האם יהיה זה נכון להחליש את הרבנות הראשית גם בעבור הציבור הדתי? 10. סיכום ההרצאה מציגה את הדילמה שבין שמירה על אוטונומיה דתית לבין השפעת השלטון החילוני והפערים בתוך החברה הדתית והחילונית בישראל. המנעד בין חופש הדת לבין שליטה פוליטית הוא הנושא המרכזי שדורש פתרונות יצירתיים לשמירה על חופש הדת והפרט.

[@MOSHIACHTVinternational]

אני מאמין = לעשות לכן קודם לומדים בשביל לדעת מה לעשות. משיח נלחם בכח הדיבור. העולם ה׳ נותן חופש בחירה. דירה בתחתונים - חופש בחירה, לבחור בלדעת את ה׳ היא הבחירה הנכונה. האם 40 אחוז חילונים הם וטועים? לא, הם המאמינים והעושים חופש הבחירה. אבל בלבם הם כולם מאמינים. משיח יגלה תורה חדשה מאיתי תצא. החילונים הם הכלים לתורה חדשה כי דת לא מספקת אותם. האיזון בן חופש הבחירה ומקום להתפתחות חופשית - דבר חשוב אבל זה לא צריך להיות בהנהגה של העם. בשלטון צריך להיות מלך שקובע הנהגה של הכלל ישראל לכוון בניית בית המקדש השלישי ולהיות אור לגויים. בהנהגה אסור שיהיו אנשים שעושים ״בית המדרש״ שלהם על חשבון הנהגה של עם. מתומתמים ופוליטיקאים אסור לתת להם שלטון. מי שרוצה להיות בממשלה של מלך - לא יכול להיות שייך למפלגה פוליטית כלשהיא. הנהגת היחוד - הנהגה יחידה והמפלגה הגדולה בעולם שגם נותנת חופש הבחירה ומקום להתפתח לכולם. הלא מלומדים שיכנסו לבית המדרש. הפוליטיקאים ובשלטון יהיה מלך ובית המדרש של מלך ינהיג עם. זה באמת קורה עכשיו. מלך בהנהגה. ביבי כבר מעביר שלטון למשיח. הנהגה זה לא להיות ראש המשלה, הנהגה זה שליטה בתהליכים.

[@חייםמאירויזניצר]

תודה רבה בישראל זה יותר הפרדת הדת מעסקניה. רוב הפוליטיקאים ששולטים בארץ מאז בגין (לפני זה היה שונה) נתנו את כל הכוח להחלטות על איך יראה הדת לעסקני המפדל ואחרי זה שס לקחו את זה ביתר כוח (לא מעננין אותם, איך החילונים רואים את הדת ובטח איך הדתים הלאומים) כל מה שמעניין אותם זה יכולת לבחור אנשים מאנ"ש שימשיכו לחזק את המפלגה כל הייתר לא מעניין אותם כלל, פרנסה למשגיחים/רבני שכונות/רבני עיר מאנש בוחרים אנשים בלי רמה העיקר משפחה. (רוב הרבנים לא עברו הסמכה של הרבנות כולל שני בני יוסף) הרבה חברים שלי לא לא מוכנים להתחתן ברבנות למרות שנם דתיים, לא יודע כמה זה תופעה אבל יש, יש הרבה מקומות כשרים בלי אישור הרבנות, זה התוצאה של עסקני הרבנות.

[@אסתראלקלס-ג4ו]

פירוש המילה דת מגיעה מפרסית שפירושה חוק. בטבע יש חוקים ובכל ארץ יש חוקים כולם מחוייבים אליהם😂😂 אלא השאיפה הגבוהה היא לחוק אלוהי חקוק לטובת האדם ואי אפשר לכפות אלא שזה תהליך הדרגתית בהתאם להתפתחות האדם שיגיע אליו בסוף תהליך לבחירה שלמה .

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

@@אסתראלקלס-ג4ו אני מדבר על זה בשיעור

[@bob-c8f5t]

מפסיד מחר שחרית במניין בשביל להגיע לבסיס. ניחמתני.

[@אוריאוחיון-ט2ט]

נהנתי מאןד כרגיל אבל התחמקת משאלות בסיסיות כמו הכרה ב'נישואי להטב', תחבצ בשבת וכו. לפי דבריך יש לך רצון למדינת הלכה בכל המרחב הציבורי. אני צודק?

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

לא התחמקתי מכלום אני חושב שהמושג "מדינת הלכה" הוא בדיחה

[@אברהםשלמהאופנבכר]

@@Rabbi_Guy_Alaluf שלום הרב. אשמח להסבר, מדוע "מדינת הלכה" זה בדיחה? מה הכוונה?

[@Rabbi_Guy_Alaluf]

@אברהםשלמהאופנבכר זה מצריך שיעור בפני עצמו, עוד יבוא בע"ה

[@אברהםשלמהאופנבכר]

@@Rabbi_Guy_Alaluf אוקי. השיעורים של הרב פשוט מרתקים תודה רבה