אלוף תודה רבה עשית לי סדר בראש אני מקנא המון וחשבתי שאין מה לעשות עם זה ושנדפקתי, הרגעת אותי. אני מקנא בהמון אנשים כל פעם שאני פותח את הפייסבוק והאינסטגרם באנשים שהיו פעם חברים קרובים שלי וניתקתי איתם קשר כי אני תמיד מנתק וגרמת לי להבין שאני צריך בעצם למנף את זה לדברים טובים וללמוד לפרגן להם במקום להיות צר עין. יהיה טוב בעזרת השם
@shahar_cohen Жыл бұрын
🙏🏼❤️🙏🏼 תודה על השיתוף
@oravigad5 жыл бұрын
מידע מהמם, תודה לך !
@ornatal23653 жыл бұрын
שחר יקר, אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש, כמעיין המתגבר..אני לא זוכרת אותי מקנאה- למרות שחייתי בתנאים קשים ואני מודה על כך, כי קנאה יכולה להיות מסוכנת. כן, קינאתי באחותי שהיו לה חיים יותר טובים.. מדי פעם, כן נעצבתי, אבל זה לא הביא אותי לכעס או להוריד מהכוח שלה.. זאת היתה עובדה שלא נתתי לה להעכיר את יחסינו.. כל כך נכון שכדי להתגבר על הקנאה- אנשים מורידים מערך האדם ומושא הקנאה. כמו במשל השועל והענבים, כשלא הצליח להגיע אליהם אמר שהם חמוצים. הפתרונות שלך נפלאים .. ההודיה בקנאה מקרבת אותנו לשחרור מאותו רגש קנאה מיותר. תודה עליך. מפיצה את הרצאותיך.💖🙏🌟🏆
@shahar_cohen3 жыл бұрын
בדיוק משל השועל והענבים יפה נשמע שהבנת לעומק את המסרים שהתכוונתי אליהם:)
@ענבלסגל-ז5ל7 жыл бұрын
סרטון מעולה! ישר כח😀
@shiraamzaleg68933 жыл бұрын
שחר אתה אוצר יקר. תודה על עוד סרטון מדהים!
@shahar_cohen3 жыл бұрын
💛💚💙💜
@Hely_Sher3 жыл бұрын
באמת סרטון מדהים !! מפתיע כל פעם מחדש 🤗🙏🏼
@shahar_cohen3 жыл бұрын
תודה 🙏😀
@איריסברבדרךאלהאור2 жыл бұрын
כל מילה שיוצאת מפיך שווה יותר ממרגליות.אתה תותח על,שמחה שבחרתי בך כמנטור שלי בחיים.שבת ענוגה אלוף🏆💪
@shahar_cohen2 жыл бұрын
תודה רבה🙏🏼🙏🏼
@שלמההראל-צ4מ7 жыл бұрын
הסרטון עם מס' הצפיות כמעט הנמוך ביותר בערוץ, לדעתי הוא החשוב ביותר
@shahar_cohen7 жыл бұрын
תודה שלומי, מסכים שסרטון חשוב הוא גם האחרון שהעליתי אז מאמין שעוד יהיו לו צפיות:)
@גיליקאהן-נ8ט2 жыл бұрын
אני יותר בריא הוא שמנמן חח זה העלה בי חיוך דוגמאות מהממות אלוף שחר כמו תמיד מציל ❤️🙏🏆
@shahar_cohen2 жыл бұрын
😀❤️🙏🏼
@talizuk4 жыл бұрын
נהדר תודה
@shahar_cohen4 жыл бұрын
❤️
@JoniScott2 жыл бұрын
אלוף תותח
@shahar_cohen2 жыл бұрын
🙏🏼🙏🏼
@avishagi1005 жыл бұрын
מוסבר מצויין !!!!
@shahar_cohen5 жыл бұрын
תודה, שמח שאהבת!
@omerclash68847 жыл бұрын
תותח
@תמי-צ8ר3 ай бұрын
אוהההההההההההה תודה רבא
@TheCVway7 жыл бұрын
יש! סרטון חדש! עוד
@שושכהן-ס6ק3 жыл бұрын
להפוך קנאה שלילית לחיובית רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.
@sharonipowell96614 жыл бұрын
נפלא אבקש לתקן תיקון קל לקנא לשני אינו jealousy , כי אם לקנא בשני, לקנא לשני הינו מושג אשר לעיתים מבטא דאגה לשני או מצד שני אובססיה, envy הינו רגש המבטא קנאה קשה ועמוקה
@shahar_cohen4 жыл бұрын
את בטוחה? אלו הגדרות שבדקתי במילון וגם בויקיפדיה
@mushky37137 жыл бұрын
אני האלף מנויים:) (
@אלוןברוייר5 жыл бұрын
שחר אשמח אם תתייחס לתגובתי. תסכול אינו נובע תמיד מקנאה, ההרגשה היא שדברים שעושים בחיים לא מצליחים אבל ללא קשר לקנאה באדם אחר. אני יכול להעיד על עצמי שאני כמעט תמיד מסתכל על עצמי ללא השוואה לאנשים שאני מכיר ובכל זאת יש תסכול מדברים שלא קורים למרות המאמץ. מה ההמלצה שלך במקרה כזה?
@shahar_cohen5 жыл бұрын
קודם כל כמובן שתסכול אינו נובע תמיד מקנאה, גם לא תמצא אותי אומר דבר כזה ולבקשתך בנוגע להמלצה מה לעשות בנושאי תסכול בשמחה! הייתי ממליץ לך על חמישה מאמרים 1. חמלה עצמית המפתח האבוד לכוח רצון - goo.gl/0bMfT3 2.-עוגן NLP איך לייצר כפתור הפעלה רגשי goo.gl/t7SZIY 3.-כעס - הגורם האמיתי: goo.gl/3Z1pxH 4.-איך להשתחרר מאשמה goo.gl/THkpMZ 5. -5 שיטות לפיתוח הכרת תודה - goo.gl/K79V56
@MultiMromer4 жыл бұрын
אהבתי ולמדתי מהסרטון אבל רציתי לשאול לגבי נקודה של העלית : החשש שמושא הקנאה יתנשא וישתחצן מעליך וגם החשש שהסביבה תשווה בין שניכם ותראה בו כהצלחה ובך ככשלון . איך להתמודד עם דבר כזה ? אשמח לתשובה תודה
@shahar_cohen4 жыл бұрын
היי עומר שמח שאהבת תראה אתה שואל שאלה שהיא כביכול ספציפית, אבל בעצם היא כללית, וזה איך אני מתמודד עם רגשות, פחדים, מחשבות ואין על זה תשובה קצרה, אבל כן יש על זה תשובה מאוד מעמיקה ואיכותית בפלייליסט הזה יש כאן המון סרטונים שיתנו לך כלים רבים על השאלה, אולי לא כל אחד תואם בול, אבל גם אם לא זה בטוח יתרום לחיים שלך בדרך כלשהיא kzbin.info/aero/PLjBZwPUJXyWBcZJoDLWEgPFCCfcelcN45
@רונהדניאל3 жыл бұрын
אם אני מקנאה בחברות שלי (על זוגיות) אתה חושב שלהתרחק זה הדבר הנכון? כי באמת זה מקשה עליי מאוד ואני חושבת שזה מונע מאיתנו לקיים מערכת יחסים בריאה , מצד שני אני רוצה לשנות את הדפוס הזה שצץ לי בחודשים האחרונים מאז הפרידה מהחבר ואולי להתרחק לא יעזור.
@איריסגלעוז2 ай бұрын
וואו. מדוייק
@parisberman93924 жыл бұрын
מעניין מאוד. אני לא חוויתי הרבה רגשות קנאה בחיים שלי עד לפני זמן קצר שיש משהו שאני הבנתי שאני ממש הייתי רוצה ולא רואה דרך להשיג אותו עכשיו. אבל זה לא כמו הדוגמא של אובמה. מה עושים ? זה רגש שהתחיל להוריד אותי בחודשים האחרונים ...הייתי רוצה להפוך את זה למשהו מועיל. וכן אני מאוד מפרגנת לאותן שיש להם את זה! לא עוזר !
@shahar_cohen4 жыл бұрын
הטיפים בסרטון הזה מאוד עוזרים, נסי ליישם אותם ובאופן כללי לשמוע הרבה סרטונים של התפתחות אישית
@שושיביטון-ד8ב4 жыл бұрын
שלום שחר .אם תוכל לענות לי,ממש מטרידה אותי. אני לא מקנאה ,שמחה בהצלחות של אחר גם אם אין לי. איך מיתמודדים במצב ההפוך. שאחר מקנאה בך בהצלחה שלך, וכעס , ושנאה, ו.... זה לא נותן להתקדם ולהצליח כ... תודה רבה.
@shahar_cohen4 жыл бұрын
המאמר הזה יכול לתרום - www.shaharcohen.co.il/nlp/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D/ ויש פה עוד סרטונים בערוץ שעוסקים בנושא, כל סרטון על מערכות יחסים או על רגשות רלוונטי וגם המדיטציות ההמלצה הכי גדולה, להמשיך להזין את עצמך בתכנים שמועילים לך
@איריסגלעוז2 ай бұрын
יש את זה כמאמר כתוב
@ישראלמנחם-ב4ת5 жыл бұрын
למה לקנות אם כולם שויים
@דפנהאמסלם-פ8ק4 жыл бұрын
הקנאה הנכונה ביום ההוא, כשנרגיש כולנו אחד, נגלה שהטבע לא יצר דבר מיותר ומזיק בעולם אלא הכול היה תלוי בשימוש הנכון בו. הדוגמה הבולטת לכך היא מידת הקנאה. ממש מגיל צעיר, מתחיל הילד לשים לב שחוץ ממנו יש עוד ילדים ויש להם דברים שאין לו. מיד הוא רוצה גם. אפילו שיש לו את אותו הדבר, הוא ירצה דווקא את זה שיש לשני. ואם לשני לא יהיה בכלל, הכי טוב. הטבע יצר את האדם בתכונה כללית של רצון לקבל הנאה לעצמו, והקנאה היא אחד מיסודותיו הבולטים. הטבע לא יאפשר לנו להיפטר מאף תכונה שטבע בנו, כי בשימוש הנכון כל התכונות מיועדות להפוך את היוצרות כך שמאותו רצון לקבל תצמח שאיפה חדשה, רצון לתת. לכן צריך לשמור טוב שהקנאה לא תיעלם, לא תיטשטש, ורק ללמוד איך לעבוד איתה. הטבע עצמו הוא מערכת עליונה שמחזיקה את כל חלקיה בקשר של נתינה הדדית, או "השפעה" כמו שהיא נקראת בכתבי מקובלים. כל חלקיה - הדומם, הצומח והחי - גם הם קרוצים מאותו חומר של רצון לקבל לעצמו, אלא שבצורה אינסטינקטיבית הם מאזנים אותו בנתינה. הם לוקחים לעצמם את מה שהגוף חייב לקיום חייו ומוסרים את השאר הלאה. כך נשמר קשר של הדדיות במערכת שמתקיימת בתנועת מעגל מושלמת נצחית. היוצא מן הכלל הוא האדם. אצלנו כוח הנתינה נמצא רדום וללא שימוש, בכוונה שנעורר ונביא את עצמנו בצורה עצמאית ומתוך בחירה חופשית לפעול בהשפעה. תחילה בינינו ואחר כך עם שאר חלקי הטבע. אז נהפוך לחלק הגבוה והמשפיע ביותר במערכת, החלק הרוחני בה. זו התכונה שגילה אברהם אבינו בבבל ורשם לראשונה את השיטה איך להגיע אליה. אותה שיטה עברה כחוט שזור בין התקופות כאשר כל מקובל בזמנו התאים אותה לדורו, הכין אותה לשימוש לכל אדם שהתעורר בו הרצון לממש אותה, בחברה שנמצאת איתו באותה שאיפה. כך למשל כתב המקובל יהודה אשלג במאה הקודמת: "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים" (" ספר שמעתי"). האדם יכול להסתכל על חבריו, לראות כמה הם מתקדמים לרכוש את תכונת הנתינה וההשפעה, לעורר את כוח החיבור והאחדות, כמה הם מבינים בעמקות אותה נתינה, רגישים אליה, איך הם כבר מאוחדים ומתקרבים זה לזה כל יום יותר, ואז הקנאה תפעל באדם כמו מנוף אדיר, תרים אותו להתפתח ולהיות כמותם בכל מחיר. צריך רק להיות כל הזמן בבדיקה, שהקנאה היא לא שלילית אלא חיובית. שהיא לא שואפת שהאחרים ירדו מרמתם, אלא שהיא תעלה את האדם לרמה עליונה. אדם שמשתמש כך בקנאה, נעשה רגיש מאוד, חזק ויציב, רוכב על טבעו ושולט בו. על כך בעצם מדברים מקובלים כשהם כותבים "חינוך": סביבה תומכת המאפשרת לאדם לגדל את עצמו, לתעל ולכוון את עצמו להשפעה ולאחדות, בשימוש מלא בכל הנתונים הטבעיים שקיבל. kzbin.info/www/bejne/g5qYh5awn7Z4mNk
@jenajone75273 жыл бұрын
יש קנאה טובה ויש קנאה רעה אם לא היה תחרותיות בני אדם לא היו מתקדמים בעולם ולא היה טכנולוגיה ולא כלום.....
@shahar_cohen3 жыл бұрын
יש דחף חיובי בהחלט
@מסגאנוסלומון6 жыл бұрын
אתה מתחיל להיות אדם ...
@כולנוביחד3 жыл бұрын
להפוך קנאה שלילית לחיובית רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.
@כולנוביחד4 жыл бұрын
הקנאה הנכונה ביום ההוא, כשנרגיש כולנו אחד, נגלה שהטבע לא יצר דבר מיותר ומזיק בעולם אלא הכול היה תלוי בשימוש הנכון בו. הדוגמה הבולטת לכך היא מידת הקנאה. ממש מגיל צעיר, מתחיל הילד לשים לב שחוץ ממנו יש עוד ילדים ויש להם דברים שאין לו. מיד הוא רוצה גם. אפילו שיש לו את אותו הדבר, הוא ירצה דווקא את זה שיש לשני. ואם לשני לא יהיה בכלל, הכי טוב. הטבע יצר את האדם בתכונה כללית של רצון לקבל הנאה לעצמו, והקנאה היא אחד מיסודותיו הבולטים. הטבע לא יאפשר לנו להיפטר מאף תכונה שטבע בנו, כי בשימוש הנכון כל התכונות מיועדות להפוך את היוצרות כך שמאותו רצון לקבל תצמח שאיפה חדשה, רצון לתת. לכן צריך לשמור טוב שהקנאה לא תיעלם, לא תיטשטש, ורק ללמוד איך לעבוד איתה. הטבע עצמו הוא מערכת עליונה שמחזיקה את כל חלקיה בקשר של נתינה הדדית, או "השפעה" כמו שהיא נקראת בכתבי מקובלים. כל חלקיה - הדומם, הצומח והחי - גם הם קרוצים מאותו חומר של רצון לקבל לעצמו, אלא שבצורה אינסטינקטיבית הם מאזנים אותו בנתינה. הם לוקחים לעצמם את מה שהגוף חייב לקיום חייו ומוסרים את השאר הלאה. כך נשמר קשר של הדדיות במערכת שמתקיימת בתנועת מעגל מושלמת נצחית. היוצא מן הכלל הוא האדם. אצלנו כוח הנתינה נמצא רדום וללא שימוש, בכוונה שנעורר ונביא את עצמנו בצורה עצמאית ומתוך בחירה חופשית לפעול בהשפעה. תחילה בינינו ואחר כך עם שאר חלקי הטבע. אז נהפוך לחלק הגבוה והמשפיע ביותר במערכת, החלק הרוחני בה. זו התכונה שגילה אברהם אבינו בבבל ורשם לראשונה את השיטה איך להגיע אליה. אותה שיטה עברה כחוט שזור בין התקופות כאשר כל מקובל בזמנו התאים אותה לדורו, הכין אותה לשימוש לכל אדם שהתעורר בו הרצון לממש אותה, בחברה שנמצאת איתו באותה שאיפה. כך למשל כתב המקובל יהודה אשלג במאה הקודמת: "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים" (" ספר שמעתי"). האדם יכול להסתכל על חבריו, לראות כמה הם מתקדמים לרכוש את תכונת הנתינה וההשפעה, לעורר את כוח החיבור והאחדות, כמה הם מבינים בעמקות אותה נתינה, רגישים אליה, איך הם כבר מאוחדים ומתקרבים זה לזה כל יום יותר, ואז הקנאה תפעל באדם כמו מנוף אדיר, תרים אותו להתפתח ולהיות כמותם בכל מחיר. צריך רק להיות כל הזמן בבדיקה, שהקנאה היא לא שלילית אלא חיובית. שהיא לא שואפת שהאחרים ירדו מרמתם, אלא שהיא תעלה את האדם לרמה עליונה. אדם שמשתמש כך בקנאה, נעשה רגיש מאוד, חזק ויציב, רוכב על טבעו ושולט בו. על כך בעצם מדברים מקובלים כשהם כותבים "חינוך": סביבה תומכת המאפשרת לאדם לגדל את עצמו, לתעל ולכוון את עצמו להשפעה ולאחדות, בשימוש מלא בכל הנתונים הטבעיים שקיבל. kzbin.info/www/bejne/g5qYh5awn7Z4mNk
@יותםאביב3 жыл бұрын
להפוך קנאה שלילית לחיובית רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.
@דפנהאמסלם-פ8ק4 жыл бұрын
הקנאה הנכונה ביום ההוא, כשנרגיש כולנו אחד, נגלה שהטבע לא יצר דבר מיותר ומזיק בעולם אלא הכול היה תלוי בשימוש הנכון בו. הדוגמה הבולטת לכך היא מידת הקנאה. ממש מגיל צעיר, מתחיל הילד לשים לב שחוץ ממנו יש עוד ילדים ויש להם דברים שאין לו. מיד הוא רוצה גם. אפילו שיש לו את אותו הדבר, הוא ירצה דווקא את זה שיש לשני. ואם לשני לא יהיה בכלל, הכי טוב. הטבע יצר את האדם בתכונה כללית של רצון לקבל הנאה לעצמו, והקנאה היא אחד מיסודותיו הבולטים. הטבע לא יאפשר לנו להיפטר מאף תכונה שטבע בנו, כי בשימוש הנכון כל התכונות מיועדות להפוך את היוצרות כך שמאותו רצון לקבל תצמח שאיפה חדשה, רצון לתת. לכן צריך לשמור טוב שהקנאה לא תיעלם, לא תיטשטש, ורק ללמוד איך לעבוד איתה. הטבע עצמו הוא מערכת עליונה שמחזיקה את כל חלקיה בקשר של נתינה הדדית, או "השפעה" כמו שהיא נקראת בכתבי מקובלים. כל חלקיה - הדומם, הצומח והחי - גם הם קרוצים מאותו חומר של רצון לקבל לעצמו, אלא שבצורה אינסטינקטיבית הם מאזנים אותו בנתינה. הם לוקחים לעצמם את מה שהגוף חייב לקיום חייו ומוסרים את השאר הלאה. כך נשמר קשר של הדדיות במערכת שמתקיימת בתנועת מעגל מושלמת נצחית. היוצא מן הכלל הוא האדם. אצלנו כוח הנתינה נמצא רדום וללא שימוש, בכוונה שנעורר ונביא את עצמנו בצורה עצמאית ומתוך בחירה חופשית לפעול בהשפעה. תחילה בינינו ואחר כך עם שאר חלקי הטבע. אז נהפוך לחלק הגבוה והמשפיע ביותר במערכת, החלק הרוחני בה. זו התכונה שגילה אברהם אבינו בבבל ורשם לראשונה את השיטה איך להגיע אליה. אותה שיטה עברה כחוט שזור בין התקופות כאשר כל מקובל בזמנו התאים אותה לדורו, הכין אותה לשימוש לכל אדם שהתעורר בו הרצון לממש אותה, בחברה שנמצאת איתו באותה שאיפה. כך למשל כתב המקובל יהודה אשלג במאה הקודמת: "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים" (" ספר שמעתי"). האדם יכול להסתכל על חבריו, לראות כמה הם מתקדמים לרכוש את תכונת הנתינה וההשפעה, לעורר את כוח החיבור והאחדות, כמה הם מבינים בעמקות אותה נתינה, רגישים אליה, איך הם כבר מאוחדים ומתקרבים זה לזה כל יום יותר, ואז הקנאה תפעל באדם כמו מנוף אדיר, תרים אותו להתפתח ולהיות כמותם בכל מחיר. צריך רק להיות כל הזמן בבדיקה, שהקנאה היא לא שלילית אלא חיובית. שהיא לא שואפת שהאחרים ירדו מרמתם, אלא שהיא תעלה את האדם לרמה עליונה. אדם שמשתמש כך בקנאה, נעשה רגיש מאוד, חזק ויציב, רוכב על טבעו ושולט בו. על כך בעצם מדברים מקובלים כשהם כותבים "חינוך": סביבה תומכת המאפשרת לאדם לגדל את עצמו, לתעל ולכוון את עצמו להשפעה ולאחדות, בשימוש מלא בכל הנתונים הטבעיים שקיבל. kzbin.info/www/bejne/g5qYh5awn7Z4mNk
@Ятупой-о4л Жыл бұрын
👎🏻👎🏻👎🏻
@י.ש.מ-ש5ז4 жыл бұрын
הקנאה הנכונה ביום ההוא, כשנרגיש כולנו אחד, נגלה שהטבע לא יצר דבר מיותר ומזיק בעולם אלא הכול היה תלוי בשימוש הנכון בו. הדוגמה הבולטת לכך היא מידת הקנאה. ממש מגיל צעיר, מתחיל הילד לשים לב שחוץ ממנו יש עוד ילדים ויש להם דברים שאין לו. מיד הוא רוצה גם. אפילו שיש לו את אותו הדבר, הוא ירצה דווקא את זה שיש לשני. ואם לשני לא יהיה בכלל, הכי טוב. הטבע יצר את האדם בתכונה כללית של רצון לקבל הנאה לעצמו, והקנאה היא אחד מיסודותיו הבולטים. הטבע לא יאפשר לנו להיפטר מאף תכונה שטבע בנו, כי בשימוש הנכון כל התכונות מיועדות להפוך את היוצרות כך שמאותו רצון לקבל תצמח שאיפה חדשה, רצון לתת. לכן צריך לשמור טוב שהקנאה לא תיעלם, לא תיטשטש, ורק ללמוד איך לעבוד איתה. הטבע עצמו הוא מערכת עליונה שמחזיקה את כל חלקיה בקשר של נתינה הדדית, או "השפעה" כמו שהיא נקראת בכתבי מקובלים. כל חלקיה - הדומם, הצומח והחי - גם הם קרוצים מאותו חומר של רצון לקבל לעצמו, אלא שבצורה אינסטינקטיבית הם מאזנים אותו בנתינה. הם לוקחים לעצמם את מה שהגוף חייב לקיום חייו ומוסרים את השאר הלאה. כך נשמר קשר של הדדיות במערכת שמתקיימת בתנועת מעגל מושלמת נצחית. היוצא מן הכלל הוא האדם. אצלנו כוח הנתינה נמצא רדום וללא שימוש, בכוונה שנעורר ונביא את עצמנו בצורה עצמאית ומתוך בחירה חופשית לפעול בהשפעה. תחילה בינינו ואחר כך עם שאר חלקי הטבע. אז נהפוך לחלק הגבוה והמשפיע ביותר במערכת, החלק הרוחני בה. זו התכונה שגילה אברהם אבינו בבבל ורשם לראשונה את השיטה איך להגיע אליה. אותה שיטה עברה כחוט שזור בין התקופות כאשר כל מקובל בזמנו התאים אותה לדורו, הכין אותה לשימוש לכל אדם שהתעורר בו הרצון לממש אותה, בחברה שנמצאת איתו באותה שאיפה. כך למשל כתב המקובל יהודה אשלג במאה הקודמת: "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים" (" ספר שמעתי"). האדם יכול להסתכל על חבריו, לראות כמה הם מתקדמים לרכוש את תכונת הנתינה וההשפעה, לעורר את כוח החיבור והאחדות, כמה הם מבינים בעמקות אותה נתינה, רגישים אליה, איך הם כבר מאוחדים ומתקרבים זה לזה כל יום יותר, ואז הקנאה תפעל באדם כמו מנוף אדיר, תרים אותו להתפתח ולהיות כמותם בכל מחיר. צריך רק להיות כל הזמן בבדיקה, שהקנאה היא לא שלילית אלא חיובית. שהיא לא שואפת שהאחרים ירדו מרמתם, אלא שהיא תעלה את האדם לרמה עליונה. אדם שמשתמש כך בקנאה, נעשה רגיש מאוד, חזק ויציב, רוכב על טבעו ושולט בו. על כך בעצם מדברים מקובלים כשהם כותבים "חינוך": סביבה תומכת המאפשרת לאדם לגדל את עצמו, לתעל ולכוון את עצמו להשפעה ולאחדות, בשימוש מלא בכל הנתונים הטבעיים שקיבל. kzbin.info/www/bejne/g5qYh5awn7Z4mNk