מה זה בכלל דתי מודרני ולמה זה קריטי לכולנו? מיכאל אברהם במניפסט לאומה
Рет қаралды 10,828
Күн бұрын
@RoiYozevitch 2 жыл бұрын
רוצים להצטרף לקהילה שלנו ולדבר איתי? הירשמו לערוץ הטלרגם t.me/joinchat/AAAAAFPQswo_BGq... האתר של מיכאל אברהם: mikyab.net סדרת השיעורים על חדשנות, שמרנות ומסורת : kzbin.info?list... רוצים לרכוש את הספרים שלנו? כנסו לחנות החדשה: courses.yozevitch-u.com/shop/ רוצים את הקורס הדיגיטלי ״הצלחה בלימודים״ שיעזור לכם להצטיין בלימודים? כנסו : courses.yozevitch-u.com/succe... ניתן גם להקשיב לערוץ בספוטיפיי. פשוט חפשו ״העולם של יוזביץ״ או הקליקו פה open.spotify.com/show/1C72FuY... בנוסף לערוץ הנוכחי, יש לי גם ערוץ ובו סדרת שיעורים על מורה נבוכים. מעניין אתכם? www.youtube.com/watch?v=EGVTu... להזמנת הרצאות של ד״ר יוזביץ ניתן לשלוח מייל לכאן: office@yozevitch.com
@YehoshuaDerovan 2 жыл бұрын
כשהרב אברהם אומר שהוא מתנגד לאידיאולוגיות, גם לשמרנות וגם לחדשנות, ושצריך לעשות את מה שנכון וענייני - הוא בעצם מבטא שעמדתו היא כעמדת הראציונליזם של הנאורות. והייתי חושב שאתה, רועי, כ"ערוץ שמרני" היית מגיב לו שאנחנו חכמים יותר מזה אחרי כארבע מאות שנה: כי איך בדיוק אנחנו יודעים שא-ת-ה יודע מה נכון? לכן עמדה שמרנית אמיתית (כהגדרתה במערב, לא כמו בשיחה הזאת [זה היה מבלבל מאוד, חייב לציין]) גורסת שאין אנו יכולים להישען על הרציונל בלבד, אנו זקוקים לניסיון ולחכמת הדורות, כלומר להישען על העבר. אשמח לשמוע את תגובתך בעניין, רועי
@בןמשה-ט3ע 8 ай бұрын
שיח ה מרתקת ביותר. תביא את מיכאל שוב ותעמיקו בנושא של רציונאליות באמונה באלוהים
@hst3403 Ай бұрын
הקשבתי טוב לרב מיכאל ובאמת על אף הפאטוס , לא הבנתי על איזה מהפכה הוא מכוון . אולי כראיון המשך, כדי להפגיש בינו עם הרב זיני או הרב שרקי - ספרדים ותלמידים של מאניטו …
@yiram 2 жыл бұрын
מרתק. ומשאיר טעם של עוד
@user-zp1eh4cf6s Жыл бұрын
דיון מדהים ופורה👌👌
@RoiYozevitch Жыл бұрын
יש לנו עוד הרבה שיחות בערוץ. מוזמן.
@יוסישחר-צ1ד 7 ай бұрын
תענוג לשמוע את הרב
@nov424 2 жыл бұрын
שיח מרתק
@יוסישחר-צ1ד 7 ай бұрын
אני חושב שהציבור שהרב מדבר עליו קטן מאוד יותר ממה שהוא חושב אבל עדיין הפרוקט מדהים❤❤❤
@notototototo Жыл бұрын
מהמם מהמם מהמם
@yishaisellemofficial 7 ай бұрын
המפעל של הרב מיכאל אברהם חיוני מאוד
@ayelet-sharon 2 жыл бұрын
מעניין מאד
@שמחהספינדל 8 ай бұрын
תודה על השיחה המרתקת ובאופן כללי על כל תכני הערוץ הנפלאים. היכן ניתן למצוא קישור לחוברת המדוברת? (יש איזו כותרת שלה שאוכל לחפש באתר של מיכי?)
@RoiYozevitch 8 ай бұрын
״הזהות השלישית״ מאת מיכאל אברהם
@ilanyacobi2918 2 жыл бұрын
מעניין מאד . מסכים כבר שנים לגבי הקיטניות כדוגמא על הלכות שהם סתם שמרנות ללא טעם. כמו גם ראש השנה יומיים
@YehudaMozes 3 ай бұрын
קנייבסקי קיבל את תפקידו בירושה ולכן הוא לא ראוי.
@אישיהודי-ד4צ 11 ай бұрын
נראה לי שאת הגדלות של הרב מיכי יבינו רק עוד כמה דורות [פלוס מינוס]
@tavorliman9286 2 жыл бұрын
שיחה מרתקת ממש ממש
@yaacovgo 2 жыл бұрын
למה להתחיל עם קטניות? שיתחיל עם כיסוי ראש. מה זה מודרני? היום מודה אחת, מחר אחרת. היום מיני, מחר מקסי
@adarwinterdror7245 2 жыл бұрын
אני מת על הרב אברהם. בתור חילוני אני כמובן טוען שיש לו חורים בפילוסופיה, אבל הוא לדעתי אחד הרבנים הכי נבונים שיש וחבל שהוא לא פופולארי כמו שרקי או (השם ישמור) אמנון יצחק ודומיהם. אהבתי את משל בגדי הים (דקה 33:00) אבל מה שקורה בפועל זה שהתורה אומרת "ללבוש את בגדי ים", וחז"ל דורשים את המילה "את" ואומרים: "ללבוש את בגדי הים ואת המצופים, כי איפה שיש בגד ים יש גם ים או בריכה וצריך לשמור נפשותינו אז צריך גם מצופים", והדתי המודרני יגיד "אם צריך ללבוש מצופים ז"א שצריך להתאים עצמנו לסביבה ובעצם חזל התכוונו שצריך להתאים את הלבוש לסביבה ולכן בחורף הרי אין ים ובריכה ולכן אין צורך במצופים, ועל כן גם אין צורך בבגדי ים, כי זה מה שאומר להתאים לבושנו לסביבה". ואז יבוא החרדי ויגיד שבכלל לא לזו הכוונה כי חז"ל התכוונו ללכת עם בגדי ים תמיד, אבל מצופים רק ליד ים" ויבוא דתי אחר ויחיד "לא לא, גם מצופים צריך ללבוש תמיד כי אם בחורף יש שיטפון אז מצופים יצילו מטביעה ויהיה קל לשחות בבגד ים" ויבוא דתי אחר ויגיד "לבישת המצופים אינה בשביל להציל נפשות. זו מצווה לשמה. צריך ללבוש מצופים פשוט כי הקב"ה ביקש ללבוש מצופים וזהו" ויבוא דתי אחר ויגיד "אבל הקב"ה לא ביקש מצופים אלא רק בגדי ים. יש פה פרשנות שגויה של חז"ל" וכו וכו. אז בעצם יש פה תל פרשנות שכל אחד מפרש אחרת ומחפש הצדקה אחרת ואחד יגיד על השני שהוא רפורמי, והשני יגיד על הראשון שבעצם זה הוא שרפורמי, ובעצם הקדוש ברוך הוא יושב שם במרומים ועושה "פייס פאלם" לעצמו ואומר "אוי ווי", בסך הכל אמרתי למשה ללבוש "בגדים" אבל המבטא היידישי שלי גרם לזה להישמע כמו "בגדיייים" והוא כתב "בגד ים" והנה הגענו לבלאגן הזה. ובכלל בסוף ימצאו מגילות באיזה מדבר ושם המשפט בתורה יהיה "ללבוש את הבגדים" ובגלל אין רווח בין ה"בגד" לבין ה"ים" והכל סתם אי הבנה של טקסט שהועתק לא נכון.
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
תשמע, יש דברים שאפשר לדון ולחקור, וזוהי המלצתו של הרב אברהם, אבל ברור שלא כל הגדרים מסורים לנו כפלסטלינה ביד ביוצר, כי גם במשלך, המגמתי, נכתב בפסוק "ללבוש בגדי ים". אתה מוזמן לדון על המצופים ומסתעפיהם - וזהו בדיוק הדיון שמנסה לזמן הרב. אבל יש דברים, שכמובן שלא ניתן לעקור. כגון "בגד ים", והנמשלים רבים ונבון מבין מדעתו דבר מתוך דבר.
@adarwinterdror7245 2 жыл бұрын
@@Daniel-koren תודה על תגובתך, חבר. אפיללו שאיני בקיא בגמרא, אני מודע למספיק פרשנויות שאומרות לא ליקרוא מילה כפי שנכתבה אלא אחרת. כך שגם אם כתוב "בגד ים" אין זה מחייב שלא יבוא אדם ויגיד שכתוב "בגדים" או "בגדי אם" או "בד גם ים". חז"ל היו לוקחים את סילוף המילים ברמה שאפילו אבן עזרא והרמב"ם הסתייגו. בנוסף, ברוב המיקרים ניתן לפרש מצוות והוראות מיקראיות לכמה כיוונים וחלקם מנוגדים. שימוש בהיגיון וקונטקסט לעיתים לא מעטות מוביל למסקנות סוביקטיביות. מעקב אחר ההוראות התורניות הוא סוביקטיבי מאד ואין לאיש דרך לבדוק אם הוא מוביל לתוצאה הראויה. על כן, אינני מבין מדוע אנשים בכלל פועלים בהתאם להוראות המעורפלות. לא מכיר אדם שהיה קורא הוראות שימוש בתרופה שאומרות "קח את התרופה בהקשר לאוכל. הכניסה לגופך בגפך ובסוף תעשה שניים". ניתן לפרש את המשפטים האלו בכל כך הרבה דרכים כך שבסוף לא ניתן להבין לא רק איך לבצע את לקיחת התרופה (לקחת סמוך לאכול? אחרית׳ לפני? במרחק קבוע? האם עלינו ליקרוא מגילות של הוראות של תרופות אחרות כדי להשליך את הוראות השימוש בהקשר לאוכל?), האם עלינו לבלוע את התרופה לבד, או להכניסה דרך כף הרגל? ומה זה "תעשה שניים?" האם זה המשך הוראות השימוש (לקחת את התרופה פעמיים?) או התוצאה של לקיחת התרופה (אתה תהפוך לשניים? זו תרופה לעודד כניסה להריון?) ואף אחד לא יכול לבדוק אם אופני שימוש שונים בתרופה מובילים לתוצאה הרצויה - גם כי לא ידוע מה התוצאה, וגם כי אין דרך לבדוק. אז למה לקחת אותה? אני גורס שכל פעולה שאינה מועילה - מזיקה.
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
@@adarwinterdror7245 היי אדר שלום וברכה. כיף להגיב לך, עושה רושם שאתה אדם נבון מאוד. ולגופו של עניין; כן, בהחלט ניתן לפרש כמה פרשנויות שונות על הרבה פסוקים, וזו הסיבה שקיימות מחלוקות. אבל חשוב להבהיר שבעיקרון בהלכות שיוצאות מפסוקי המקרא - אין מחלוקת. בדרך כלל יש קונצנזוס על קומת הפשט הבסיסי, שהיא הקומה הראשונה של ה"בגד-ים" ומהו [במשלך]. אבל פעמים שמעל קומת הפשט הבסיסי קיימת גם קומה שנייה. . . *קומת בין השורות,* ולגביה בהחלט יש מחלוקות. כי לקומה נוספת זו לא קיימים פירושים שיש מסורת לגביהם; וכולה נובעת מלוגיקה מחודשת של חז"ל. אתן לדוגמה את ה"מצופים" מהמשל הקודם. ולא אתייחס לפסוק שיצרת פה עם התרופות, כי פסוק כזה עמום לא זכור לי בכל התורה כולה ["אכול בגפך"?]. אז בפסוק בגדי-הים עסקינן; ואפשר להתווכח לגבי מצופים אם הם בגדר חובה הכרחית או שלא; וזו הלכה שתלויה בסברה: כי אם אתה מניח ששחייה בים ללא מצופים היא סכנת נפשות - אז בהחלט לשיטת שיכלך - פסוק "בגדי-הים" [כיביכול] חייב אותך במפורש לשחות עם מצופים; ואם אתה לא מניח כן, ודעתך שזו לא סכנת נפשות לשחות בים בהיעדר מצופים - אז לשיטתך אין חיוב לשחות עם מצופים. והסימלוציה שנתתי לעיל היא דוגמה קלאסית ל"פלוגתא דתנאי", כלומר למחלוקת תנאים. בכיף היה יכול להיות רשום בצד אחד "ר' שמעון", ולצד חבירו "רבי מאיר". והסיבה לקומה השנייה הזו: היא שחכמים התייחסו לתורה כמסמך אלוקי, וכתוצאה מכך גם התייחסו אליה ברצינות ובמלאכת הגיון מרובה - שמולידה פירוש רציונאלי לפסוקים. וכידוע שבכל מקום שנחתה הלוגיקה האנושית - נפלה מחלוקת בעולם. ולמעשה, גם מחלוקות אלו אינם היו בין חצי עם לחציו האחר. אלא מחלוקות בין שני תנאים או אמוראים - שבסוף דעתם של רוב החכמים הסכימה לעמדה אחת ולא לחברתה. ולגבי סילופי המילים של חז"ל? בדרך כלל זה היה למטרת העברה של רעיון הגותי יפה ולשם כך לעקם הפסוק לפי אותו הרעיון. או לחילופין, שהייתה לאחד החכמים איזשהי סברה הלכתית ספציפית, ורק לאחר שחשב מה שחשב מדעתו - ניגש אל התורה כדי לשנות למילים שבהן חפץ ליבו. סתם דוגמה היפותטית: "אל תקרי 'ב(ו)שת' אלא - *'ב(ו)ש{ו}ת".* אבל למעשה, אני לא זוכר שמעקמים פסוקים מפורשים וטוענים שזו ההלכה שמורה הפסוק עצמו [!] מדאוריתא. וזה מה שמכונה הרבה פעמים בפי לומדי בית המדרש כ"רמז" או כ"אסמכתא", ותו לא. אבל חשוב לחלק כפי שניסיתי.
@adarwinterdror7245 2 жыл бұрын
@@Daniel-koren קודם כל - יופי של תשובה. מנומקת וסבלנית ונותנת הבנה של ההגות של חז"ל. אבל אני לא חושב שניתן לבדיל בין מצווה דאורייתא לבין מצווה דרבנן. אתן דוגמא שאני בטוח שהתפלפו איתה מספיק בין העולם המאמין לעולם שלא. הקב"ה ביקש לא לאכול גדי בחלב אימו. הפרושים עשו סללומים מאד מורכבים כדי להגיע להפרדה מבשר וחלב בזמן האכילה, אבל היות והם הסכימו על כך בינם לבין עצמם אזי הם קראו לזה "דאורייתא". על משך זמן ההמתנה אולי היו מחלוקות, ולכן אולי אתה או הם קראו לזה דיוקים דרבנן. גם על האיסור דאורייתא הזה שלכאורה בא מהקב"ה אין הסכמה כאשר הולכים מספיק אחורה. לא הנוצרים ולא הקראים ולא המוסלמים מסכימים על זה. כמו כן, השומרונים אוכלים עוף וחלב ללא בעיה. יהדות אתיופיה גם אוכלת עוף וחלב ולא שומרת על שום מרחק של זמן בין בשר לחלב. אז גם מה שמוגדר כפשט או דאורייתא אינו דאורייתא אלה איזה פולמוס כלשהו שפשוט לא צויין בגמרא וככל הנראה הוסכם לפני בית שני. זה הכל. החלוקה מה הוא הפשט עליו כולם מסכימים ואיפה צריך לדרוש הוא שרירותי. ההיגיון התחבירי והקונטקסטואלי הוא סובייקטיבי. לא סתם הספרות הדתית התפצלה כל כך הרבה פעמים והולידה את השומרונים, והקראים, והפרושים\חז"לים, והדרדעים והמקובלים, הרפורמים, והנוצרים ואפילו המוסלמים במובן מסויים. מה שלך ניראה אובייקטיבית מובן וברור הוא למעשה סובייקטיבי לגמרי. פשוט המנהג מושרש באופן כל כך ממוסד בתרבות שממש קשה לנו להשתחרר מזה שלא, הפשט אינו מה שאנחנו חושבים. אפילו הרמב"ם חשד שהמצווה ללא לאכול גדי בחלב אימו זו רק דרך להרחיק את בני ישראל ממנהגי הפאגאנים (שהיו, מילולית, מבשלים גדי בחלב אימו). ולגבי כיצד עיוותי מילים יוצרים הלכות - אני יכול להביא דוגמאות לדעתי, אבל הן לא זכורות לי אלא עליי לשאול חבר שהוא חרדי (אנוס שאינו מאמין) שיתן לי דוגמאות. אני, כאמור, לא מבין גדול בגמרא. אבל זה לא משנה כל כך, בהתחשב בזה שגם מה שנחשב דאורייתא הוא בעל מחלוקות. פשוט עליהן לפעמים התפצלו הזרמים, ואז כל זרם מתנשא על חברו ואומר שהזרם המקביל המציא משהו שאינו הגיוני מהכתוב. לכן הרב מיכי אומר שעל משנותיו עשויים לקרוא לו רפורמי - זו בדיוק הפואנטה. היגיון הוא סוביקטיבי, וכאשר אתה רואה משהו כהגיוני והאחר לא - האחר ישייך אותך לזרם אחר. זה כשל לוגי שנקרא "שום סקוטי אמיתי" (No true Scotsman) שאני בטוח שהרב מכיר. תודה רבה על הדיון! שיהיה יום נהדר. :)
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
@@adarwinterdror7245 היי הדר, הכנסת בתגובתך נקודות רבות, ואין לי יכולת להתייחס לכולן באופן מנומק, לכן אגע בשלוש שאני סבור שחשובות יותר מחברותיהן: 1] האבחנה בין דאוריתא לבין דרבנן מובחנת ומובדלת לכל לומד תורה נבון. היא מאוד ברורה ואין מחלוקת על גידרי איסור דאורייתא והגדרים דרבנן, אמרת שבכל מקום שיש מחלוקת אז היא מדרבנן - *וזה לא נכון.* במשל בגדי הים לעיל, "המצופים", שיש לגביהם מחלוקת - זו *מחלוקת* שמתיימרת לטעון שזהו איסור *דאורייתא.* וכפי שכתבתי שזו קומה שנייה של הלכות התורה. "איסור דרבנן" הוא דבר נבדל לגמרי, והמדד בזה הוא - בכל מקום שחכמים הוסיפו איסור לא מתוך לימוד בתורה עצמה - אלא מתוך מגמה לעשות סייג וגדרות לדיני התורה; הם הם איסורי דרבנן. מחלוקת לא מצביעה על האם זה מהתורה או מדרבנן, יש מחלוקות על הנלמד מהפסוקים - כמשל המצופים בפסוק בגדי הים, וזו מחלוקת בדין התורה עצמה [ *בקומת בין השורות* שביארתי בהודעתי הקודמת]. ומאידך גיסא, יש מחלוקות האם ראוי להחמיר בסייג לדין כלשהו - וזו מחלוקת חכמים, "דרבנן". כשאני קורא עימך בתורה, ואנו מתפלפלים על מה שכתוב ובמשתמע ממנה, ויש בינינו מחלוקת - זאתי מחלוקת דאוריתא! אך אילו כאשר אני דן איתך מה עושים עם תפריט ההוראות שקיבלנו מהלימוד בתורה עצמה - כיצד נחמיר ונביא את שומרי המצוות למצב שלא יתקרבו לאיסור תורה - זוהי מחלוקת דרבנן (נכתב בתורה "עשו משמרת למשמרתי" - ודרשו חכמים "עשו סייג למשמרתי", כלומר גדרים וחומרות למשמרת האל שהיא התורה). והבאת דוגמא טובה לעניין: אכילת עוף וחלב ביחד. אין דעה בעולם שסבורה שהאיסור הנ''ל מדאורייתא. כולם מודים שהוא מדרבנן. מה שכתוב בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו", זה דווקא *מדובר בבשר בקר* כמו גדי [וכדומיו: כמו כבשה, פרה, עז וכולי]. אבל עוף? כשמו כן הוא - זה "עוף". הוא שייך לקטגוריה אחרת של מיני החיות. כשם שדגים אינם בשר בקר והפסוק לא אסר לבשלם עם חלב - הוא הדין לחיות המעופפות שאינן בשר. ובאמת זו דוגמה קלאסית לאיסור דרבנן; וטעם האיסור שמבחינה נראותית לא ניכר הבדל גדול בין עוף לבין בהמה - שבשניהם יש בשר - לכן חששו חכמים שיבואו אנשים להתבלבל. . . וכשם שבשר עוף מותר באכילה יתירו לעצמם גם בשר בקר. לפיכך עשו גדר לבשר עוף ודימוהו בכל דיניו לבשר בקר ונגזרותיו. אבל מובן לכל תלמיד שזה איסור חכמים ולא איסור תורה. והוא הדין לשיעור הזמן בין אכילת בשר לחלב. מדובר בפסק דרבנן; שאדם השותה שוקו חלבי שעתיים לאחר אכילת סעודה בשרית משובחת - לכולי עלמא לא עבר איסור תורה; וכל השאלה היא לגבי איסור חכמים שרצו שיעבור שיעור זמן של כסעודה מאכילה בשרית לאכילה חלבית [הדעה הרווחת היא שזה 6 שעות, וגם בזה נפלה מחלוקת], ושוב - על מנת להרחיב את הגדר שמטשטשת בין אכילת בשר לחלב. 2] כשהרמב"ם כתב שסיבת האיסור לאכול בשר בחלב - הוא כדי להרחיק את בני ישראל מהפגאניות. . . הוא לא התכוון לומר שזה איסור דרבנן, נהפוך הוא. אלא שנתן טעם למקרא למה האל בעצמו ציווה על בית ישראל שלא לאכול בשר בחלב. כי האלוה לא רוצה שיהיו פגאנים. וזו כוונת הרמב״ם. 3] אכן לעיניים מודרניות דרש התלמוד יכול להיראות די מגוכח, כי לא מכירים מערכת לוגית שונה משלהם. בעיניהם לוגיקה תלמודית נראית כפלסטלינה, וזו טעות טוטאלית שנובעת מבורות במערכת זו של מידות הדרש. זאת פשוט לוגיקה מסוג אחר, כשם שיש שני סוגים של חוקיות פיזיקלית: חוקיות ניוטונית קלאסית; ומאידך גיסא יש חוקיות קוונטית. ובתוך המערכת הקוונטית יש אקסיומות שונות וצורת חקירה שונה מבקלאסית. החקירה המדעית הבינארית שהייתה מימיי אריסטו והתגלגלה עד לניוטון - נשברה למרגלות תגליותיו של אינשטיין. לפחות ברובד החלקיקים האלמנטרים. לצערי אינני מבין בזה מספיק, אבל יש לי חבר שסטונדט לפיזיקה ואני שומע ממנו הרבה בתחום. בקיצור זו צורת הסתכלות אחרת. ולענייננו, גם בלוגיקה תלמודית המשקפיים שונות, ואני מתלבט אם להתחיל לחפור על מידות הדרש של התלמוד, אותן מידות שמוחזקות במסורת דור אחר דור מימות משה רבנו עליו השלום, זאת צלילה. מי שסתם ספקן, אין מה להשמיע לו באופן מנומק. אלו מילים לפח; אבל מי שרוצה לשמוע אפשר לנסות לפתוח את הקלפים לכבודו.
@משהגולן-ע7ג 2 жыл бұрын
אז הגענו למהפכה טרוצקי צוהל בקברו…. עם כל הביקורת המוצדקת על הדתיות החרדית/לאומית שווה להשוות בבתי הכנסת בימי חול ואפילו במנחה של שבת איפה אנשים חושבים ואיפה יש מניין…. בקיצור דברים זזים לאט ובתנאי שהציבור המוחזק כשומר מיצוות מאמץ ראו ערך פיאה נוכרית במגזר החרדי
@LilachLavy-Emanuel 16 күн бұрын
הבעיה היא פונדומנטליזם- נראטיב שקבוצה נאחזת בו בנוקשות, כמו למשל משיחיות, שאי אפשר לחדור אותה או לקיים איתה משא ומתן. אם הלכה מובילה לביאת משיח נקודה, מה כבר אפשר לומר?
@נעםלב Жыл бұрын
אני חולה עליו אבל הוא כל כך מעצבן בדעות שלו
@yishaisellemofficial 2 ай бұрын
מה מעצבן?
@Elchanan1987 4 ай бұрын
קיצר הרב מיכי דמגוג
@Elchanan1987 4 ай бұрын
מיכי רוצה לאחוז בחבל בשתי קצותיו הבעיה שבסוף יקרעו לו האצבעות
@arielduek9277 Жыл бұрын
תודה רבה על השיחה המרתקת, משום מה התגלגלתי לסרטון הזה ונפתח לי קו חשיבה, וכוונתי גם לקרוא ולהמשיך לעקוב, (נ.ב רועי לא כפתרת טוב את החולצה וזה חרפן אותי חח)
@ilanyacobi2918 2 жыл бұрын
מעכשיו - טאולוגיה רזה IN , דתיות לייט OUT . 👍
@אברהםמימרן 6 ай бұрын
אני חושב שרוב הדיון מתעלם באופן מוחלט מנתח גדול בעם ולא בכדי! מה שמכונה עדות המזרח. ההגדרות האלה של דתי חילוני ואז חרדל וחרדי הם מלכתחילה לא התקבלו. באותו עניין, יש בעם ציבור גדול שרואה בעצמו מסורתי ומתכוון, גם אם באופן לא מודע, לדברים שנאמרו.
@תמיריהודאי Жыл бұрын
אני מהצד שלא שומר ,לפי דעתי הוא מקדש שם שמיים פי אלף יותר מהרב קנייבסקי
@hst3403 Ай бұрын
מה שמתואר כאן זה כתוצאה שיהדות נהפכה לדת תיאולוגי ולימוד תורה ( ״חיי״ תורה) נהייתה מקצוע שמקבלים עליו כסף , בדיוק כמו חשמלאי שמתוגמל כספית על עבודתו …😓
@Yesha1000 Жыл бұрын
בציונות הדתית היו פריימריז. למה הוא מקשקש
@Rachelyruachelyomhaatzmaut Жыл бұрын
מה עם יום שני של גלויות עוד דוגמא, כאשר יהודים חוגגים חג שני של יו׳ט של גלויות בארץ? רחלי סיאטל
@שמואלגולדמן-פ4ר 2 жыл бұрын
אוסיף ואומר שהעולם לא פועל על לוגיקנים ,לוגיקה היא כלי ולא מהות ,החלטות נבונות לא נובעות משיקולים לוגיים בעיקר אלא משקול דעת במער' כאוטיות משהו שללוגיקה אין ממש נגיעה בו, גאונות מנהיגותית אינה חדות לוגית גרידה כפי שהיכולת למנות את מס' העלים על עץ לא קשורה למתמטיקה. הרב מיכאל אברהם שכל כך חשדן לגבי חכמת ההמונים אולי מפספס בענין זה ועל כן לא מייצג דעה אמינה בשיקולים כאוטיים המציפים את חיינו, משהו שפוליטיקאי נדרש אליו שבן גוריון ,צ'רצ'יל וכן גם ביבי ניחן בו. חוסר היכולת לפענח את הפלונטר שהמדינה נכנסה אליו תוך הצהרה על אי רצון ללכת לבחור הינו תזכורת לפער שבין לוגיקה אליתיסתית לבין חכמת ההמונים.
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
יפה כתבת שמואל. הלוגיקה היא כלי הכרחי, אבל לא מספיק. בראטרנד ראסל אמר פעם שיש שטויות שרק פילוסופים יכולים לומר, וזה כל כך מבליט את העיקרון שגם דובר בשיחה הנ''ל; שבאמצעות לוגיקה ניתן לעשות הכל. אבל בכל זאת יש משהו בשכל הישר שיתרונותיו גוברים על יתרונות הלוגיקה, והשכל הישר אומר - לא לפוצץ את כל המערכת החברתית השמרנית שאנו חיים בה, כי מי ערב לנו שמחר תקום מערכת, שבמיכלולה, טובה יותר. אדרבה, אני חושב שכל מערכת שתקום - בכללותה - תיהיה מדרון חלקלק שלימים תביא את חורבן הגרעין המוזהב שכן היה לנו מהמערכת הישנה ו"השמרנית".
@שמואלגולדמן-פ4ר 2 жыл бұрын
@@Daniel-koren יותר מזה אני חושב שעיסוק אינטנסיבי בלוגיקה חוסמת משהו מהיכולת להתחבר לשכל הישר האינטואיטיבי ואני חושב שזה ההסבר לכך שהאליטה ברובה אינה אמינה פוליטית היא בהתנגשות מתמדת עם השכל הישר כיון שהיא שבויה בקונספציות של עצמה מיכאל אברהם לדעתי הינו דוגמא לכך, הקריאה לעמדה פוליטית פרוגרסיבית או לחלופין להשפיע בלא לצאת לבחור היא תעלומה בעיני.
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
@@שמואלגולדמן-פ4ר מסכים עם כל אחת ואחת ממילותייך הנבונות. שבת שלום
@coshcosh39 2 жыл бұрын
הכותרת שלי לשיחה המדהימה "צרות של אשכנזים" . לסבא שלי היתה הגדרה אחת. פשוט יהודי (רב,מוהל,שוחט ואוהב ישראל)
@Anizeata 2 жыл бұрын
אמת
@davidtrak2679 Жыл бұрын
זאת בכלל לא חוכמה. סבא שלך במרוקו לא התמודד עם תנועות נאורות, השכלה, אמנציפציה, חילון ורפורמה - לא בהכרח בסדר הזה. אצל סבא שלך היה או הם, או אנחנו, וזהו זה. ללא השלכות חברתיות. שי פירון כתב ספר על המסורתיות, סביר מאוד שכך היה פעם. אך המציאות מראה שהמסורתיות של הגולה הספרדית, אמנם ממשיכה עד היום, מה שאין לאשכנזים, אבל היא שינתה פניה - ההלכה לא נשמרת כיום.
@yairmagician5294 2 жыл бұрын
התאכזבתי לשמוע שהרב מיכאל אברהם אוכל קטניות בפסח. בעיניי זה ממש לא שמרני ונוטה לכיוון הרפורמי. מסכים עם רועי שזה בדר"כ מראה על לייטיות, אבל אולי אצל הרב אברהם זה אחרת.
@yiram 2 жыл бұрын
התאכזבתי מאוד לשמוע שהתאכזבת
@ShaulReznik 2 жыл бұрын
הוא מסביר באריכות שצריך להיות ענייני במקום אידיאולוגי, לא לחדש לשם חדשנות ולא להיות שמרן לשם שמרנות. האיסור המקורי נבע מהמציאות בשטח (גרגרי חיטה בתוך שקי אורז), היום זה לא יותר ממסורת סטייל "לא שותים מים מגולים, כי נחש"
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
כן, בדרך כלל זה מעיד על לייטיות, ואצל הרב מיכי זה בהחלט נובע ממקום עמוק ויציב ולא לייטי, אבל הוא רוצה לפתוח מין שלישי של דתיים, לא שמרנים מצד אחד וגם לא לייטים מצד שני - אלא מודרנים. מודרנים מצד שלישי - וזוהי הזהות שלישית. אתה שואל אותי? אני חושב שלטווח הרחוק זה לא יחזיק מים, ובסוף שתי האסכולות - שמרן ולייטי - הן שיישארו, והרב מיכי הוא אדם נדיר להפליא ומעטים שדומיו. מלאכתו לדעתי מקסימום יכולה ליצור פה - גושפנקה ללייטים, שמרנות וחפיפניקיות הן תכונות מהותיות בנפשנו. "מודרני" יוכל להיות האבא, אך ילדיו כבר יהיו חפיפניקים. ולא צודק הרב שהנזקים של השמרנות עולים על יתרונותיה. פשוט יש אחריות בכל בית שמרני לדבר באופן כנה והגיוני וכמובן בגובה העיניים. לא צריך ליצור ציבור חדש בשביל שמרנים רציונלים, זו אחריות הכרחית על כל שמרן רציונלי לטפח בית כזה ולגדל ילדים כאלו.
@as4yt 2 жыл бұрын
שיחה ממש מעניינת. בינתיים הגעתי עד דקה 54, אבל בכל זאת כותב תגובה... אני שומע את השיח המאוד שכלי סביב התורה והדת. ונדמה לי שזה שיח שלא מייצג את המציאות כפי שהיא כיום. כיום הדתיות היא בעיקר, ואולי אך ורק, תופעה סוציולוגית-רגשית. כלומר אנשים הם דתיים מתוך השתייכות סוציולוגית ו/או מתוך תנועה רגשית. השכל אולי בקושי משחק תפקיד של הסברים בדיעבד לדתיות שלהם. מה שתיארתי איננו רק צילום מצב, אלא בסיס של תהליך, שבו ככל שהאנשים שכליים יותר, כך הם עוזבים יותר את הדת. וככל שהם רגשיים יותר, וזקוקים לחיבוק חברתי גדול יותר, יש סיכוי גדול יותר שייכנסו אל הדת. אם הדת הגיונית או לא - זה בכלל לא מעניין. אין הבדל בין חמץ לקטניות, בין מטריה למכונית, הרגש הוא אותו רגש וההקשר החברתי הוא אותו הקשר חברתי. ותוצאת התהליך היא חברה דתית שמורכבת בעיקר מאנשים רגשיים, שקביעותיו של השכל מהם והלאה, אל מול חברה חילונית ש(מתיימרת לפחות להיות) נאמנה לשיקולים שכליים ומדעיים.
@HD-pi9mt 2 жыл бұрын
נכון עד כאב... אך למען ההגינות אומר שככלל בתרבות כיום רציונליות אינה בראש סדר העדיפויות. ישנם דתלשים רבים העוזבים את הדת רק מתוך רגשותיהם או חולשותיהם ללא מחשבה רבה.
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
אני לא מסכים איתך שחילוניות היא הסמל לרציונליות בעוד שדתיות היא סמל לרגש. זה צילום מצב שהיה לפני כמאה שנים, וגם לא [דתיות הייתה רציונל ממין אחר פשוט]. אבל אכן במאה הקודמת, החילוניות הייתה בתפארתה כסמל לרציונליות וספקנות. כיום? תראה את דור הטיקטוק שגודל בציבור החילוני; נדמה לך שהיה יכול לגדול דור כזה בציבור שרציונליות היא בראש מעייניו?! אלה פועלים מהרגש ואלה פועלים מהרגש. הציבור החילוני מתעצב כחומר ביד היוצר של תרבות המערב של ארה"ב, ששם סמל הדור הוא אולי - עצלנות אסטתית. וגם פה יש רציונלים וגם שם יש רציונלים, אבל הרוב ככולו פועל מהרגש, וכך מצופה מהמין האנושי בכללותו.
@HD-pi9mt 2 жыл бұрын
@@Daniel-koren לא אמרתי שהחילונות היא עגלה מלאת חוכמה, אבל עדיין האדם המאמין כיום עושה זאת לרוב ממניעים אחרים ולא רציונאליים
@Daniel-koren 2 жыл бұрын
@@HD-pi9mt למעשה הודעתי לא הייתה מופנית כלפייך, כי אם לאשר ידידי.
@as4yt 2 жыл бұрын
@@Daniel-koren דניאל, אני מסכים איתך. מה שבכל זאת אני חושב שאפשר לטעון הוא שכיום (כבר בערך 20 - 30 שנים) אין חזרה בתשובה ממניעים שכליים. יש כן תנועה של עזיבת הדת של אנשים משכילים (ועוד יותר - תנועה של היחלשות דתית של אנשים משכילים). אבל תנועה של אנשים משכילים, מבוססים, ש"חוזרים בתשובה", ולא סתם חוזרים בתשובה, אלא מתוך שיקול שכלי ובירור שכלי, זה נדיר עד לא קיים כיום. אם נחשוב על "קבוצת הסיכון" - מי הם האנשים הדתיים (דתיים חזק, לא לייטים), שיש סיכוי גבוה יחסית שיעזבו - הקבוצה הזו היא רווקים משכילים, באיזור גיל 30. ומי היא "קבוצת הסיכון" של חילוניים שיחזרו בתשובה? כאן מדובר בעיקר (לא רק, אבל בעיקר) על אנשים פחות משכילים, סביב איזשהו משבר רגשי (כמו פטירה של קרוב וכד'). כך שאם אשתמש במסגרת התשובה שלך: הרוב פועל מהרגש, אבל המיעוט שפועל מהשכל, פועל בדרך כלל בכיוון מהדת אל החילון/האתיאיזם, ולא בכיוון של אימוץ האמונה.
Slime Cat
Рет қаралды 35 МЛН
Rosh Be Rosh - ראש ב ראש
Рет қаралды 14 М.